ברוך שיפרין: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:Shifrin, Baruch 01.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ברוך שיפרין]]

הרב '''ברוך שיפרין''' ([[כ"ו סיון]] [[תרס"ה]] - [[כ' תשרי]] [[תשמ"ו]]), מחסידי חב"ד ב[[ויטבסק]] שעסק בהחזקת היהדות בעיר במסירות נפש, זכה לשמש את רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] אביו של [[הרבי]] בימיו האחרונים בגלות ועסק בקבורתו, גבאי ה'פלעצעל' ב[[פריז]], ו[[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומרכז ישיבות תומכי תמימים בארץ הקודש. באחרית ימיו התגורר ב[[שיכון חב"ד ירושלים]] ועסק בהקמת מקווה הטהרה שע"י בית הכנסת.

[[קובץ:Shifrin, Baruch 02.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' ברוך בצעירותו]]

נולד ב[[כ"ו סיון]] בשנת [[תרס"ה]] ב[[עיירה]] [[פריטש]] שב[[רוסיה]] הלבנה. היה מקושר ודבוק ל[[רבותינו נשיאינו]], בעל רגש גדול ופעל מתוך [[מסירות נפש]] עבור ישיבות תומכי תמימים.

בבחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות. הוא נדד הרחק מביתו בכדי ללמוד תורה. בתחילה למד ב[[תומכי תמימים קרעמנצ'וג]] לאחר מכן הגיע ל [[תומכי תמימים חרקוב]] ומשם ל[[תומכי תמימים נעוועל]].

בשנות בחרותו זכה להגיע אל [[אדמו"ר הריי"צ]] שהתגורר ב[[רוסטוב]] ולאחר מכן ב[[לנינגרד]] וזכה ממנו לקירובים מיוחדים. באחת ה[[יחידות|יחידויות]] זכה לקבל דולר אמריקאי. דולר זה נשמר מכל משמר, ועל אף כל התלאות וטלטולי הדרך הוא נשמר ונמצא כיום אצל צאצאיו. קירוב אחר היה בעת [[הבדלה]] ב[[מוצאי שבת]] בבית אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד, לפני שהתחילו הבדלה חיפש אדמו"ר הריי"צ את ר' ברוך עד שמצאו בין הקהל הרב שהצטופף מסביב וקרא לו להחזיק את נר ההבדלה.

ב[[י"ד כסלו תרפ"ט]], יום ה[[נישואין]] של [[הרבי]], [[נישואין|נשא]] את רעייתו מרת סוניה בתו של הרב [[אליהו פאר]]. את מקום מגוריו קבע ב[[ויטבסק]].  

זמן קצר לאחר מכן הצטרף ר' ברוך לעבודת חמיו - איסוף כספים עבור הישיבות המחתרתיות. ר' ברוך התמסר לעבודת קודש זו, הוא פעל במרץ להשגת הכספים ולהעברתם ליעדם. הכול נעשה בחשאיות גמורה כך שעין זרה לא תשלוט בישיבה ובתומכיה. ב[[חודש אדר]] [[תרצ"א]] גילתה [[המשטרה החשאית]] את דבר קיומה של הישיבה בעיר ויטבסק, ובגין כך נעצר חמיו ר' אלי פאר, כמו עסקנים רבים אחרים. ר' ברוך שהבין כי טבעת החנק מתהדקת סביב צוארו, נמלט מבית חמיו יחד עם רעייתו וביתם תמרה. הם גרו בדירת מסתור במשך שלושה שבועות, עד שנעצר. הוא לא ענה לשאלות החוקרים והכחיש מכל וכל קשר לעסקנות בכלל ולישיבות תומכי תמימים בפרט. חודש שלם סבל מחקירות ועינויים עד ששוחרר.

באותם שנים נותר הוא בין העסקנים היחידים שדאג למען החזקת היהדות בעיר. עיקר עיסוקו היה אחזקת ה[[מקווה]]. ר' ברוך טיפל במקווה היחידה שנותרה בויטבסק. בעיר היו מקוואות רבים אלא שכולם נסגרו על ידי השלטונות הקומוניסטים, ורק [[מקווה]] זו בחצר [[בית הכנסת]] שהיה ברחוב בו גר ר' ברוך נותרה פתוחה.

בימי [[השואה]] הביא לקבורת ישראל את אלפי הגופות שהגיעו לבית הכנסת בעת ה'בלוקדה' - המצור על לנינגרד.

בזמן המצור הצליח לצאת מלנינגרד ונדד עם בני משפחתו עד קזחסטן הרחוקה. שם הגיע לכפר אילי, כפר קטן כשמונים קילומטר מ[[אלמא אטא]] - בירת קזחסטן. בכפר התגוררו פליטים יהודיים שנמלטו מ[[פולין]] שנכבשה על ידי הנאצים ימ"ש. משפחה חב"דית אחת גרה בכפר - משפחתו של ר' [[אליעזר קובלנוב]]. חלק מהיהודים הפולניים היו שומרי מצוות ובמקום אורגנו מניינים לתפילות.

המקום הקטן הקשה על שמירת אורח חיים מלא של תורה ומצוות מבלי לעורר שימת לב מיוחדת, ובשל כך לאחר זמן קצר עבר עם משפחתו להתגורר בעיר - אלמא אטא. שם זכה להיות במחיצתו של הגאון הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] אביו של הרבי, שהוגלה לקזחסטן בעוון הפצת יהדות בעיר מגוריו יקטרינוסלב (דנייפרופטרובסק).  

את בנו הירשל היה לוקח עמו להתפלל עם רבי לוי יצחק. במשך השנים סיפר ר' ברוך בגעגועים כיצד היה רבי לוי יצחק [[התוועדות|מתוועד]] עם ה[[חסיד]]ים המעטים שהיו גרים בעיר. פעם התבטא כי סגנון ההתוועדויות של הרבי בהם נלקח התאריך, היום בשבוע וכדו' ומזה לומדים רמזים '[[ובכן]]' בעבודת ה'. "זה נשמע כמו שרבי לוי יצחק מדבר מתוך גרונו של הרבי. זה היה סגנון ההתוועדויות שלו".

בתום [[השואה]] יצא מברית המועצות והשתקע ב[[פאריז]] שבצרפת. בפריז היה גבאי של הבית כנסת ב'פלעצל' בו התפללו [[רבותינו נשיאינו]].

אירלנד הייתה תחנה הבאה בחייו. ר' ברוך כמו כמה מהחסידים שהתגוררו ב[[צרפת]] נסעו לאירלנד בכדי להתעסק במלאכת השחיטה. ר' ברוך קיבל לכך את ברכת אדמו"ר הריי"צ, והוא נסע לשם לבדו, כשבני המשפחה נשארים בפריז. באירלנד שהה כשנתיים ושב לצרפת.

עיקר עיסוקו ב[[צרפת]] היה גיוס כספים לישיבות [[תומכי תמימים]]. פעולה זו נעשתה בשני מישורים. גיוס כספים לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שבצרפת, וגיוס כספים לישיבות תומכי תמימים הכוללים ו[[בית ספר למלאכה]] בניהולו של הרב [[אפרים וולף]]. את התרומה למכונת הדפוס הראשונה בבית הספר לדפוס בבית ספר למלאכה - היה הוא שהשיג.

בפעם הראשונה [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] לקראת [[י"ט כסלו]] [[תש"כ]], אז גם זכה להיכנס ל[[יחידות]].  

בשנותיו האחרונות התגורר בירושלים, קבע את מקום תפילתו בבית הכנסת חב"ד ב[[שיכון חב"ד ירושלים]], והתמסר להחזקת ה[[מקווה טהרה]] שעל יד בית הכנסת, בשנותיו האחרונות קיבל עזרה רפואית מהרופא החב"די ד"ר ר' [[גדליה מזל]], אותו הכיר משנותיו באלמא אטא לצד רבי לוי יצחק.

ב[[יום חמישי]] [[חול המועד]] סוכות - [[כ' תשרי]] בשנת [[תשמ"ו]], השיב את נשמתו ליוצרה.

*בנו ר' [[צבי הירש שיפרין]], [[ברוקלין]] [[ניו יורק]].

*גיסו, הרב [[מיכאל ליפסקר]] - שליח [[אדמו"ר הריי"צ]] והרבי ל[[מרוקו]]

*בתו מרת רבקה (ריבה), רעיית ר' [[דוד אליהו משה יוניק]] - אנטוורפן, בלגיה

*חתנו, ר' [[זאוויל איידלקופ]] - פריז, צרפת

*[[יהדות הדממה (ספר)|יהדות הדממה]]

[[קטגוריה:משפחת פאר]]

[[קטגוריה:משפחת שיפרין]]

[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]

[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ו]]

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]