374
עריכות
←בעל מנגן
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
יוסף הקצון (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר. | עוד קודם נישואיו, ניגונים רבים ב[[ספר הניגונים]] נרשמו מפיו, ביניהם [[ניגון רע"ג]], [[ניגון רע"ד|רע"ד]], [[ניגון רע"ט|רע"ט]] ו[[בסיסמת ופרצת (ניגון)|שי"ט]] שבספר. | ||
בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' | בשנת [[תש"ל]] החלו בעלי מנגנים להתאים [[ניגון חסידי]] למלים בפרק השנתי של הרבי ב[[תהלים]]. בשנת [[תשמ"ב]], שנת השמונים להולדתו של הרבי, הלחין ר' פייטל לוין לראשונה ניגון חדש, שאיתו שרו את הפרק של הרבי. | ||
לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים. | לאחר שגם בשנת [[תשמ"ג]] התקבל ניגון חדש שהולחן באותה השנה, ולא ניגון עתיק, החליט להלחין ניגון גם הוא, ובשנת [[תשמ"ד]] הלחין את הניגון הראשון על פרק פ"ג בתהלים, על המלים "וידעו כי אתה שמך השם לבדך עליון על כל הארץ". כשהחלה ה[[התוועדות]] בה שרו את הניגון בפעם הראשונה עודד הרבי את השירה מיד עם תחילתה, מה שנתן את האות שהניגון התקבל. באחת ההתוועדויות ב[[שבת]] אחרת החל הרבי בעצמו לנגן את הניגון, דבר שהיה נדיר לניגון שחובר על הפרקים בתהלים. | ||