התוועדות עם הרבי: הבדלים בין גרסאות בדף

רבותינו נשיאינו נהגו להתוועד עם הקהל פעמים אחדות בשנה, [[י"ט כסלו]], [[פורים]] וכדומה. היו זמנים קבועים לאמירת חסידות, והיו שיחות בעיקר במהלך [[סעודת שבת|סעודות שבת]] ו[[יום טוב|חג]]. אצל הרבי חל שינוי בענין ההתוועדויות, הוא נוהג להתוועד עם הקהל לעיתים קרובות יותר, לכל היותר פעם בחודש בשבת מברכים.

[[קובץ:תשיב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות ב[[זאל הקטן]], בו נערכו ההתוועדוית בשנים הראשונות ובו [[קבלת הנשיאות|קיבל את הנשיאות]], [[תשי"ב]]]]  

במשך השנה שלאחר [[הסתלקות הרבי הריי"צ]] הרבי התוועד עם החסידים בשבתות מברכים, כפי תקנתו של הרבי הריי"צ, בחגים ובמועדים חסידיים, אך לא אמר בהם [[מאמר|מאמרים]], אותם אומר רק רבי, אלא רק [[שיחה|שיחות]]. בהתוועדות ביום טוב שני של חג השבועות הכריז החסיד ר' [[אליהו סימפסון]], [[מזכיר|ממזכיריו]] של אדמו"ר הריי"צ, כי השיחות הן טובות אבל רוצים לשמוע מאמר. הרבי לא נענה לו, והוא ביקש שוב ושוב, עד שהרבי אמר: "זה מוכרח להיות דוקא עכשיו? זה לא חייב להיות דווקא עכשיו, זה יכול להיות בהזדמנות אחרת"{{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=185 עמוד 167]}}.

עם השנים [[חסידות חב"ד]] גדלה והחלו להגיע יותר חסידים להתוועדויות של הרבי, מה שגרם לכך שהזאל הקטן, בו נערכו כל התוועדויותיו של הרבי עד אז, היה צר מלהכיל את החסידים שבאו להשתתף בהתוועדויות. בעקבות כך, החל הרבי בשנת [[תשי"ד]] להתפלל ולהתוועד ב[[זאל הגדול]]{{הערה|שבאותו הזמן היה קטן יותר מגודלו כיום}} להתוועדויות ולתפילות הימים הנוראים. ההתוועדויות הגדולות של [[י"ט בכסלו]], [[י' בשבט]] ו[[חג הפורים]], נערכו באולמות אחרים גדולים יותר באזור קראון הייטס, כשהראשונה היא התוועדות י"ט כסלו [[תשי"ד]] באולם "פרענקלין מענאָר"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/79764_he_1.pdf עמוד 70]}}.

לקראת [[ראש השנה]] של שנת [[תש"כ]] הסתיים [[770 - מרכז חב"ד העולמי#הרחבה ראשונה|השיפוץ הראשון]] שנערך בזאל הגדול. והוא הפך לרחב יותר. מאז עברו כל התפילות וההתוועדויות לזאל הגדול, ולא נערכו עוד התוועדויות בזאל הקטן או באולמות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/images/notimage/57078_he_1.pdf עמוד 50] אם כי היו מקרים יוצאי דופן כמו התוועדות פורים תשמ"א. ראה על כך בקובץ זה עמוד 18}}.  

לאחר פטירת [[הרבנית חנה]], לא רצה הרבי להתוועד ב[[י"ט כסלו]], עד שהרב [[שמואל לוויטין]] נכנס אל הרבי ואמר: "הלוא יאמרו כי י"ט כסלו אינו יום טוב!" דבריו שכנעו את הרבי שירד להתוועדות{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543] {{חב"ד און ליין}}}}.

הסדר הזה התקיים עד לש"פ משפטים-שקלים מבה"ח אדר ה'תש"מ, אז חזר הרבי לקיים את ההתוועדות בשבת עצמה{{הערה|ראה יומן ר"מ זעליגסון (זמין באפליקציית "מפתח" וכן ישנם הקלטות של התוועדויות מוצש"ק עד אז)}}.

במהלך השנה לאחר הסתלקותה של [[הרבנית חיה מושקא]], החל הרבי להתוועד בכל שבת, אך חדל להתוועד בימות חול. נוהג זה התבטא לראשונה ב[[חג הפורים]] [[תשמ"ח]]. זקני החסידים ורבני חב"ד מכל העולם ביקשו במכתב לרבי, ובו בקשו לערוך את ההתוועדות בחג הפורים{{הערה|1={{ציטוטון|אנו החתומים מטה החלטנו להעיז לפנות בבקשת תחנונים לכ"ק אדמו"ר שליט"א, להתוועד ביום זה וברוב עם הדרת מלך, כנהוג על ידי נשיאי חב"ד מדורי דורות, ומבקשים אנו מאוד לשמח את כולנו ביום אשר נהפך וכו', ומצווה דרבים שאני, ולקיים את ימי הפורים, ומכאן תושפע שמחה אמיתית לכל השנה עד יבוא ינון נאו"}} [http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=109543 גילויים מפורים עם הרבי ב-770] {{חב"ד און ליין}}}}, אך הרבי לא נעתר לבקשתם, ואכן מאז לא ערך הרבי התוועדויות בימי חול אלא רק בשבת, אך במקביל החל להרבות בשיחות בימות השבוע מהם בימי סגולה שבעבר הרבי נהג להתוועד בהם, ומהם בימים רגילים, לאחרי (ולפעמים לפני) תפילת ערבית על סטנדר, בשיחות אלו נוהג הרבי לעמוד.

במשך שנות נשיאותו היה הרבי נוהג לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. הרבי יושב על בימת עץ מוגבהת הצמודה לקיר הדרומי, בקדמתה ישב הרבי כשלפניו שולחן, ומאחוריו ישבו חסידים מבוגרים ובעלי תפקיד, רבנים ואדמו"רים, כשרוב הקהל עומד על מדרגות עץ מוגבהות.

הרבי נכנס לאולם, עולה על הבמה, ומתחיל לשאת שיחה שעיקרה הוא בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]], כשלעיתים הוא מורה במפורש איזה מהם לנגן (לדוגמה כמו [[ניגון הכנה לד' בבות]], אותו היה מתחיל ה[[חוזר]] הרב [[יואל כהן]]{{הערה|כל זאת למעט ניגון [[צמאה לך נפשי]], אותו תמיד היה מתחיל לנגן בעצמו}}).

כשהרבי רוצה להתחיל באמירת [[מאמר]], הוא מורה על נגינת [[ניגון רוסטוב]], אותו תיקן וקבע כניגון הכנה למאמר, כשלקראת התחלת המאמר היושבים נעמדים על רגליהם{{הערה|[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3513086 סרט וידאו מניגון הכנה בהתוועדות של הרבי]. אם כי לפעמים מנגנים ניגון אחר.}}.  

התוועדויות הרבי בימות החול היו מוקלטות ומועלות אחר כך על הכתב, אך בהתוועדויות הנערכות בשבתות וחגים צוות [[חוזרים]] (בראשות הרב יואל כהן) משחזרת את השיחות והמאמרים שאמר הרבי בהתוועדות, וצוות של [[מניחים]] מעלה את הדברים על הכתב. משנת תשמ"ח ולפני כן מגיה הרבי באופן קבוע את התוועדויות השבת. גם משאר השיחות והמאמרים משנים שלפני זה את חלקם הרבי הגיה בקובץ השבועי "לקוטי שיחות", ונדפסו בספרים שונים{{הערה|כמו [[לקוטי שיחות]], [[ספר המאמרים - מלוקט]], [[ספר השיחות]] ועוד.}}, בעוד רובו של ההתוועודיות שלפני זה, ושיחות ימי החול לא הוגהו{{הערה|ונדפסו בסדרת [[שיחות קודש]]. משנת [[תשמ"ב]] גם בסדרת [[התוועדויות]] ובשנים האחרונות מודפסים מחדש בתרגום ללה"ק בסדרת [[דברי משיח]].}}.

בהתוועדויות שעורך הרבי בחגים, המסתיימות במוצאי החג{{הערה|בשבת פרשת נשא תנש"א ערך הרבי באופן נדיר התוועדות שנייה לאחר תפילת המנחה סמוך למוצאי השבת, בקשר עם סיום [[ימי התשלומין]] שלאחריה נהג כמו במוצאי יום טוב.}}, נוהג הרבי ליטול ידים ולאחר ההתוועדות לברך על הכוס בזימון, ולאחר מכן לעשות על אותו הכוס הבדלה ולאחר מכן נוהג הרבי [[חלוקת כוס של ברכה|לחלק כוס של ברכה]].

 

*ב' שיחות בענין היום.

*מאמר כעין שיחה

*ביאורים ברש"י, לקוטי לוי יצחק (החל משנת תשל"א), שיעור הרמב"ם (החל משנת תשד"מ). בקיץ פרקי אבות<ref>לאחר מיכן יצאו לאור ספרים המלקטים שיחות אלו: [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה|ביאורים בפירוש רש"י על התורה]], [[תורת מנחם תפארת לוי יצחק|תורת מנחם - תפארת לוי יצחק]], [[יין מלכות]], [[ביאורים לפרקי אבות|ביאורים בפרקי אבות]]</ref>.

*חלוקת משקה{{הערה|לעיתים קרובות הורה הרבי שיחלקו ממה שקיבלו גם במקומות אליהם נוסעים, ודיבר על מעלת המשקה ששומע וקולט את כל המדובר בהתוועדות, לעומת אנשים שלעיתים לא מאזינים, ואף הורה לערב את המשקה החריף במיץ ממותק על מנת לחלק ממנו לילדים. ראו לדוגמא: '''לא להיכנס לחובות''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 39.}}.

*הזכרת ברכה אחרונה.

את היין לקידוש מזג הרב [[מרדכי מנטליק]] עד פטירתו בשנת [[תשמ"ח]], והחליף את מקומו הרב בערל יוניק, ואחריו מחליף אותו הרב [[מנחם נחום גרליצקי]] עד עצם היום הזה.

מאחורי הרבי עמד שנים רבות הצייר הידוע הרב [[הענדל ליברמן]], שהיה מעודד את השירה עד פטירתו ב[[תשל"ו]]. מ[[חודש תשרי]] [[תשל"ז]], החל ר' [[זושא ווילימובסקי]] לעודד את השירה בעת ההתוועדויות אצל הרבי{{הערה|ראו פרטים בספר [[הפרטיזן]].}}.

*שיחות במעלה היום

*אמירת דא"ח (בימי דפגרא של חסידות חב"ד מדורות בדרך כלל בסגנון מאמר, בימים אחרים [[מאמר כעין שיחה]]).

*ביאור בשיעור הרמב"ם (החל מתשד"מ)

*הדרן על מסכת הש"ס

*ניגון ד' בבות

*הזכרת ברכת המזון

כאשר פסק הנוהג של כניסה ל[[יחידות]] פרטית, קבע הרבי כי ההשתתפות בהתוועדות של הרבי כמוה כיחידות, וניתן לקבל את כל התשובות לשאלות בשעת ההתוועדות.

* תגית '''[https://chabad.info/tag/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%92%D7%A2%D7%9F-%D7%A2%D7%9D-%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99/ פארבריינגען עם הרבי] באתר {{אינפו}}