1,257
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
החוברת כוללת 20 עמודים{{הערה|שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.}} והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי [[תש"ה]] כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה ל[[סדר ברכות ותפלות]], ונדפסה ב[[דפוס שולזינגר]]. | החוברת כוללת 20 עמודים{{הערה|שער הברכון בצבע צהוב בוהק, הכותרות בצבע אדום בוהק, ואילו הטקסט בצבע כחול.}} והיא יצאה לאור לקראת חודש תשרי [[תש"ה]] כחלק מסדרת חוברות בנושאי יהדות והחגים מתורגמות לאנגלית, ודומה במתכונתה ל[[סדר ברכות ותפלות]], ונדפסה ב[[דפוס שולזינגר]]. | ||
הבדל נוסף בין חוברת זו לחוברות האחרות, שנוסף בה הכיתוב [[ברוך השם]] בשער החוברת{{הערה|ראו בכתבה בשבועון כפר חב"ד על [[סדר ברכות ותפלות]] אודות הערותיו של הרב [[משה פנחס כ"ץ]] שהעיר בין השאר על כך שבחוברת ההיא נשמט הכיתוב 'ברוך השם', ואף שהרבי השיב לו שספר או חוברת שכולו תפלות וברכות אינו צריך להקדמה של ברוך ה׳, ייתכן ומכל מקום, הרבי בחר שכן להדפיס זאת בחוברת זו.}}. | הבדל נוסף בין חוברת זו לחוברות האחרות, שנוסף בה הכיתוב [[ברוך השם]] בשער החוברת{{הערה|ראו בכתבה בשבועון כפר חב"ד על [[סדר ברכות ותפלות]] אודות הערותיו של הרב [[משה פנחס כ"ץ]] שהעיר בין השאר על כך שבחוברת ההיא נשמט הכיתוב 'ברוך השם', ואף שהרבי השיב לו שספר או חוברת שכולו תפלות וברכות אינו צריך להקדמה של ברוך ה׳, ייתכן ומכל מקום, הרבי בחר שכן להדפיס זאת בחוברת זו.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 23: | ||
*סדר הקפות בשמחת תורה | *סדר הקפות בשמחת תורה | ||
== | ==מנהגי חב"ד ולא חב"ד בחוברת== | ||
על פי דיווחים | בדומה לחוברות האחרות שיצאו לאור על ידי ה[[מרכז לעניני חינוך]], גם בחוברת זו חלק מהמנהגים חב"דיים כמו אמירת יהי רצון על התפוח בדבש בראש השנה{{הערה|בשונה מהנדפס ב[[תשרי - TISHREI (חוברת)|חוברת לחגי תשרי]] וחלקם נוסחאות או מנהגים אחרים כמו לדוגמא נוסח כפרות (על כסף) שאינו חב"די שנדפסה במקביל, ועוד.}}. על פי דיווחים ביומני החסידים, במספר הזדמנויות לאורך השנים כאשר הלך הרבי לאמירת [[תשליך]] בגן הבוטני לא לקח עמו סידור, ואמר את נוסח התשליך מתוך החוברת{{הערה|התקשרות גליון תתקמז עמוד 7.}}. | ||
למרות האמור, רבנים חב"דיים וגם הוצאת קה"ת מדייקים מנוסח הכפרות על כסף החריג המובא בחוברת, ומורים לנהוג כך בפועל. הראשון שדייק בחוברת הוא הרב לוי יצחק רסקין ופירסם זאת בקובץ הערות אהלי תורה בשנת תש"ע{{הערה|גיליון תתרג}} ובהמשך פירסם זאת בספרו נתיבים בשדה השליחות{{הערה|חלק ב' עמוד 113}}. ובהמשך הדיוק שולב במנהגי החגים בסוף מחזורים חב"דיים שיצאו על ידי קה"ת החל משנת תשע"ג. ואילו משנות הפ', רבני חב"ד בארץ הקודש (הרב יוסף הנדל בפסק שפורסם בתקופת הקורונה, בסמס לרב ובמדריך בי"ד רבני חב"ד), הורו הלכה למעשה מתוך החוברת, כי יש לומר בנוסח הכפרות על כסף: "אלו המעות תלכנה לצדקה". | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*הרב [[לוי יצחק רסקין]], כפרות על הכסף בנוסח: אלו המעות תלכנה לצדקה, לפי חוברת קדוש ותפילות תד"ש. [[נתיבים בשדה השליחות]]{{הערה|פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת [[תש"ע]]}} ע' 113. [[תשע"ב]] | *הרב [[לוי יצחק רסקין]], כפרות על הכסף בנוסח: אלו המעות תלכנה לצדקה, לפי חוברת קדוש ותפילות תד"ש. [[נתיבים בשדה השליחות]]{{הערה|פורסם לראשונה על ידי הרב רסקין בקובץ הערות אהלי תורה תתרג בשנת [[תש"ע]]}} ע' 113. [[תשע"ב]] | ||
*מחזור לראש השנה ויום כיפור בהוצאת קה"ת, מהדורה מוערת עמוד 426 , [[תשע"ג]] | |||
*מחזור לראש השנה ויום כיפור בהוצאת קה"ת עם פירוש משולב, עמוד 466, [[תשע"ג]] | |||
*מדריך בית דין רבני חב"ד (הבינני), יוצא מידי שנה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||