חיים לוי יצחק גינזבורג: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].
לקראת שנת הלימודים [[תש"מ]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'{{הערה|להרחבה, ראו בקובץ הפלפולים 'מגדל דוד' חלק ח'.}}. במהלך הקבוצה למד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ואף זכה לשמש כ[[חוזר]] על [[שיחה|שיחותיו]] של [[הרבי]].


==לאחר נישואיו==
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]]
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].
בשנת [[תשמ"א]] נישא לרעייתו מרים יפה בתו של הרב [[יעקב פלס]] וקבע את מקום מגורו ב[[כפר חב"ד]].


בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].
==המינוי למשפיע==
[[קובץ:16ללא שם.png|ממוזער|הרב גינזבורג בהתוועדות בישיבה בראשון לציון.]]
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].  
לאחר בואו בקשרי השידוכין קיבל כמה הצעות שליחות ואחר שכתב על כך לרבי פעמיים נענה שעליהם 'להתייעץ בידידים מבינים'. בהתאם לכך ערך אסיפה של כמה 'ידידים מבינים', והוחלט לקבל את הצעת השליחות לנסוע לטבריה. לאחרי [[פסח]] [[תשמ"א]] נכנס ל[[יחידות]] בתור חתן ובפתק שהגיש לרבי כתב שהוא ורעייתו לעתיד מבינים, על פי עצת ה'ידידים מבינים', כי רצון קדשו הוא שיילכו לשליחות בטבריה, והם מבקשים הסכמה וברכה לשליחות זו. הרבי ענה בערך בזו הלשון: {{ציטוטון|בנוגע להסתדרות לאחרי החתונה .. תתדבר עם המשפיע של תומכי–תמימים בארץ–הקודש כשתגיע לשם, לפי המצב שיהיה אז, שכן הרי יהיו כמה וכמה שינויים בארץ הקודש, ובפרט בנוגע לתקציבים וכו', וממילא עוד מוקדם מדי להחליט עתה בנוגע לזה}}. כשסיפר זאת לר' מענדל אמר לו ר' מענדל שלדעתו עליו לבוא ללמד בישיבה בכפר חב"ד ולמלאות את מקומו של הרב [[זושא אלפרוביץ]] שעזב את הישיבה ועבר אז לשמש כמשפיע ב[[קרית גת]]. כשכתב אודות כך לרבי סימן הרבי את המילים במכתבו "הצעת הישיבה ור' מענדל", והשיב: {{ציטוטון|כן יעשה. אזכיר על הציון}} ומאז כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] למשך כעשרים ושתיים שנים - עד שנת [[תשס"ד]].  


בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.
בעת חולשתו של ר' מענדל כשלא יכל כבר למסור את שיעור התניא היומי הקבוע בישיבה הוא מינה את הרב גינזבורג להחליף את מקומו כשהוא עצמו היה טורח לבוא להשתתף בשיעורים ולהאזין להם כאחד התמימים{{הערה|קונטרס זכרון הרב משה מרדכי ע' 12}}.


לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].
==השפעתו==
עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].
עמד בראש "[[מטה הקהל]]" ו"[[מבצע יום הולדת]]" ב[[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]].


שורה 31: שורה 36:


אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]].
אחרי [[ג' תמוז ה'תשנ"ד]] היה מהראשונים שפירסמו ש[[הרבי מלך המשיח חי וקיים|הרבי שליט"א מלך המשיח חי וקיים]].
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ה]] עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ואחר כך, ב[[תשס"ו]], עבר לשמש כ[[משפיע]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים ראשון לציון]].


[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]
[[קובץ:סח עצרת.jpg|ממוזער|הרב גינזבורג נואם בעצרת גאולה ומשיח.]]
שורה 40: שורה 43:


היה מראשי המדברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
היה מראשי המדברים בכינוסי [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]].
בר"ח תמוז תשע"ט לקה באירוע מוחי ומאז מצבו הלך והתדרדר עד לפטירתו בערב שב"ק (דקות ספורות לפני כניסת שבת) ט"ז תמוז תשע"ט כשהוא בן 61, במוצאי שבת נטמן ב[[בית העלמין אחיעזר]] הסמוך ל[[כפר חב"ד]].


==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
==עידודי הרבי להשפעתו וכתביו==
829

עריכות