12,904
עריכות
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===בשעות הקימה והבוקר=== | ===בשעות הקימה והבוקר=== | ||
ב[[שולחן ערוך]] נכתב כי הדבר הראשון ש[[יהודי]] צריך לעשות ב[[השכמת הבוקר|קומו משנתו]] הוא להגיד [[מודה אני]] ו[[נטילת ידיים|ליטול את ידיו]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'}}, [[הרבי]] אומר ב[[דבר מלכות תולדות (ב')|שיחת פרשת תולדות תשנ"ב]] כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו [[עצם הנשמה]] המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז [[יחי אדוננו]] עוד-קודם אמירת מודה אני{{הערה|בין הרבנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[זלמן נוטיק]], ועוד}}. | ב[[שולחן ערוך]] נכתב כי הדבר הראשון ש[[יהודי]] צריך לעשות ב[[השכמת הבוקר|קומו משנתו]] הוא להגיד [[מודה אני]] ו[[נטילת ידיים|ליטול את ידיו]]{{הערה|[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] אורח חיים חלק א', הלכות השכמת הבוקר סעיף ו'}}, [[הרבי]] אומר ב[[דבר מלכות תולדות (ב')|שיחת פרשת תולדות תשנ"ב]] כי מיד כשיהודי ניעור משנתו מתעוררת בו [[עצם הנשמה]] המבטאת בזעקת "יחי אדוני המלך דוד לעולם" על בסיס שיחה זו הורו מקצת מרבני חב"ד להכריז [[יחי אדוננו]] עוד-קודם אמירת מודה אני{{הערה|בין הרבנים: הרב [[חיים לוי יצחק גינזבורג]], הרב [[זלמן נוטיק]], ועוד}}. | ||
לפני שאוכלים או לומדים משהו צריכים לברך [[ברכות השחר]], זמן ברכות השחר הוא לרוב לאחר [[עלות השחר]], ונוהגים לברך אותם רק אחרי שהחליף את ה[[ציצית]] שישן עמה בלילה או לחילופין לאחר [[טבילה במקווה]] (בה הוא מוריד את הציצית לפני הטבילה ומחזירה לאחריה){{הערה|הסיבה לכך היא הברכה האחרונה בברכות השחר "על מצוות ציצית" שאפשר לברך אותה רק לאחר ש'''לובש''' את הציצית, לכן צריך ללבוש חדשה או להתעטף בה מחדש. מובא בשולחן ערוך אורח חיים..}}. [[אדמו"ר הרש"ב]] אמר שמברכים ברכות השחר רק אחרי רחיצת הפה. | |||
הסדר של [[תפילת שחרית]] בחסידות חב"ד כולל הכנות רבות, ההכנות כוללות לימוד [[חסידות]], [[טבילה במקווה]], וטעימת [[מזונות לפני התפילה]]. ב[[ישיבת תומכי תמימים]] יש סדר מיוחד הנקרא "סדר חסידות בוקר" המתחיל בשעות הבוקר המוקדמות ומשך הלימוד בו הוא כשעה או יותר. ב[[בין הזמנים]] אצל [[תמימים]] וכן ביום רגיל אצל [[אברכים]] ו[[בעלי בתים]] אם יש אפשרות אז העדיפות היא [[לימוד חסידות|ללמוד חסידות]] קודם התפילה במשך כשעה, אך גם כשאין אפשרות ללמוד שעה שלימה מקיפידים ללמוד אפילו כ-5 דקות{{הערה|מסופר על הרב בן-ציון כהן מ[[כפר חב"ד]] שבתור בחור הקפיד ללמוד קודם התפילה תניא במשך כ-5 דקות, הסדר היה באותם ימים שכאשר [[תמים]] נכנס ליחדות ה[[משגיח]] כותב עליו [[דו"ח]] הכולל את [[שמירת הסדרים]] שלו, מה צריך לתקן וכו', ר' בן-ציון כהן נכנס לרבי ליחידות עם הדו"ח שכתב עליו המשגיח, בין השאר היה כתוב שם שהוא לומד חסידות לפני התיפלה "רק" 5 דקות! כשראה זאת הרבי חייך חיוך רחב והודה על-כך וניכר היה שהרבי מאוד מרוצה מכך}}! | |||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||