איסר ניסן דריבין: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
נולד בשנת [[תרל"ו]], וכיהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[קובנה]] שב[[ליטא]], במהלך [[מלחמת עולם הראשונה]] נאלץ לעזוב את מדינתו ולהימלט מביתו יחד עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]], ביקטרינוסלב הוא התאכסן בביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ומונה למורה הפרטי של הרבי יחד עם אחיו במשך שנה אחת במקומו של המלמד הקודם [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|'''שעה טובה''', גיליון 555, עמ' 6.}}.
נולד בשנת [[תרל"ו]], וכיהן כ[[ראש ישיבה]] ב[[קובנה]] שב[[ליטא]], במהלך [[מלחמת עולם הראשונה]] נאלץ לעזוב את מדינתו ולהימלט מביתו יחד עם משפחתו ל[[יקטרינוסלב]], ביקטרינוסלב הוא התאכסן בביתו של [[רבי לוי יצחק שניאורסון]] ומונה למורה הפרטי של הרבי יחד עם אחיו במשך שנה אחת במקומו של המלמד הקודם [[שניאור זלמן ווילנקין]]{{הערה|'''שעה טובה''', גיליון 555, עמ' 6.}}.


הרבי סיפר מספר סיפורים על המלמד זה{{הערה|על פי טענת העורך בספר "[[שנים ראשונות]]".}}, בהזדמנות סיפר שפעם תפסו אותו שהוא לומד במהלך [[תשעה באב]] והוא בתגובה ענה שהוא לומד [[חכמות חיצוניות]], כאשר נשאל על ידי הרבי מה דעתו על דעת המדענים שהאדם נברא מה[[קוף]] ([[אבולוציה]]) , ענה ש"מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא אכפת לך... אם מוצא חן בעיניו ה"יחוס" אל ה[[קוף]] שיערב לו!...ואילו ה"יחוס" שלנו הוא "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"!"{{הערה|'''תורת מנחם - התוועדויות [[תשל"א]]''', ח"א, עמ' 330.}}. הרבי תיארו כ"למדן גדול"{{הערה|'''תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ד]]''', ח"ב, עמ' 1062.}}.
הרבי סיפר מספר סיפורים על המלמד זה{{הערה|"[[שנים ראשונות]]".}}, בהזדמנות סיפר{{מקור}} שפעם תפסו אותו שהוא לומד במהלך [[תשעה באב]] והוא בתגובה ענה שהוא לומד [[חכמות חיצוניות]], כאשר נשאל על ידי הרבי מה דעתו על דעת המדענים שהאדם נברא מה[[קוף]] ([[אבולוציה]]) , ענה ש"מענדל, מה לך להתווכח עמו?! אמור לו, שלא אכפת לך... אם מוצא חן בעיניו ה"יחוס" אל ה[[קוף]] שיערב לו!...ואילו ה"יחוס" שלנו הוא "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו"!"{{הערה|'''תורת מנחם - התוועדויות [[תשל"א]]''', ח"א, עמ' 330.}}. הרבי תיארו כ"למדן גדול"{{הערה|'''תורת מנחם התוועדויות [[תשמ"ד]]''', ח"ב, עמ' 1062.}}.


לאחר המלחמה חזר הרב דריבין לליטא ומונה לרב בדרשונישוק, בשנת [[תרצ"ה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] שם גר עד לפטירתו בשנת [[תשט"ו]].
לאחר המלחמה חזר הרב דריבין לליטא ומונה לרב בדרשונישוק, בשנת [[תרצ"ה]] [[עלייה לארץ ישראל|עלה]] ל[[ארץ ישראל]] שם גר עד לפטירתו בשנת [[תשט"ו]].
8,754

עריכות