1,412
עריכות
אין תקציר עריכה
מה עם ההתגלות? (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הסבר הלכתי== | ==הסבר הלכתי== | ||
בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] מקדשת את החודש על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים | בימי [[בית המקדש]] הייתה ה[[סנהדרין]] [[קידוש החודש|מקדשת את החודש]] על פי עדות שני עדים כשרים שראו את הלבנה בחידושה ולאחר מכן, היו משיאים משואות של אש על ראשי ההרים, על מנת להודיע לכל הקהילות היהודיות על יום חלותו של ראש החודש. | ||
לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין. | לאחר שהכותים, החלו להשיא משואות בתאריכים שונים על מנת לבלבל את היהודים, בוטלה השאת המשואות על מנת למנוע את הבלבול, וההודעה על ראש החודש בחודשים בעלי המועדים ([[ניסן]], [[אב]], [[אלול]], [[תשרי]], [[כסלו]], [[אדר]] ו[[אייר]]) הועברה על ידי שלוחי בית הדין{{הערה|[[משנה]] ראש השנה דף כב עמוד א. [[רמב"ם]] הלכות קידוש החודש פרק ג' הלכות ח-ט}}. | ||
במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם. | במקומות שהיו מרוחקים מ[[ירושלים]], היה חשש שהשליחים לא יספיקו להגיע עד ה"יום טוב". לפיכך, תיקנו [[חז"ל]] שיעשו יום נוסף לחג, בתור "ספיקא דיומא" - ספק יום טוב, וינהגו בו ככל דיני יום טוב "רגיל". היום הנוסף נקרא בשם יום טוב שני של גלויות, כך גם אם טעו ביום עדיין יקיימו את דיני החג בזמנם{{הערה|ביצה דף ד עמוד ב וברש"י. רמב"ם שם הלכה יא}}. | ||
[[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים. | [[יום כיפור]] - נקבע כיום אחד בלבד בכל המקומות, כיוון שהוא יום צום ו[[פיקוח נפש]] הוא שיצומו במשך יומיים{{הערה|ראה ירושלמי מסכת חלה פרק א' הלכה א. שם מסכת ראש השנה פרק א' הלכה ד. טור, שולחן ערוך ושולחן ערוך הרב אורח חיים סימן תרכד ובנושאי כלים שם.}}. | ||
[[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום. | [[ראש השנה]] - מפאת חלותו בראש החודש העברי, גם תושבי ארץ ישראל לא יכלו לקבל את הידיעה על קידוש החודש, ולכן קבעו שיעשו חג יומיים בכל מקום{{הערה|ראה רמב"ם שם פרק ה הלכות ז-ח.}}. | ||
[[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. | [[שבועות]] - בחג זה גם בחו"ל לא היה ספק, מאחר שאין לו תאריך קבוע אלא הוא נחגג ביום החמישים לחג ה[[פסח]] כך ששלוחי [[בית דין]] היו מספיקים להגיע גם לחו"ל והסיבה שהוא נחגג יומיים היא כדי לא לחלק במועדות{{הערה|שו"ת חתם סופר או"ח סו"ס קמה. על פי רמב"ם שםפ"ג הי"ב}}. | ||
==בזמן הגלות== | ==בזמן הגלות== | ||
גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות | גם לאחר ביטול קידוש החודש על פי הראייה, תיקנו חכמים לחגוג את היום טוב השני באותם מקומות, כדי לא לשנות ממנהג ומעשה אבותינו{{הערה|רמב"ם שם פרק ה' הלכה ה. על פי ביצה דף ד עמוד ב, תלמוד ירושלמי עירובין סוף פרק ג'. בגמרא שם נוסף טעם, שאם יבטלו את המנהג עלול להיווצר מצב שמחמת הגזרות לא ילמדו בני ישראל תורה ותהי' טעות בחשבון שיעשו את החג מאוחר ביום (לדוגמא - שיעשו חודש אדר מלא במקום חסר) ועלול להיות מכשול של אכילת חמץ בפסח וכדומה, ועל ידי שימשיכו במנהג הבעיה נפתרת. יש שנראה מדבריהם שזקוקים לשני הטעמים: שמירה על המנהג, וחשש הקלקול (ראה חידושי הר"ן על הרי"ף, מסכת סוכה, דף כא, עמוד א מדפי הרי"ף. כסף משנה על הרמב"ם הלכות ממרים פרק ב' הלכה ב). ויש שנראה מדבריהם שכל טעם עומד בפני עצמו (ראה תשובות הגאונים ליק סי' א, הובא באוצר הגאונים למסכת ביצה שם).}}. | ||