2,862
עריכות
אין תקציר עריכה
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
[[קובץ:צבי הירש גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גנזבורג בצעירותו]] | [[קובץ:צבי הירש גנזבורג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב גנזבורג בצעירותו]] | ||
הרב '''צבי הירש (היישקע) גנזבורג''' ([[תרפ"ח]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ז]]) היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], | הרב '''צבי הירש (היישקע{{הערה|בהגיה חב"דית גם "הייסקע".}}) גנזבורג''' ([[תרפ"ח]] – [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ז]]) היה חסיד חב"ד תושב [[קראון הייטס]], חבר [[צעירי אגודת חב"ד ניו יורק]], ממנהלי [[דפוס בלשן|דפוס עזרא]] וממונה על התחלת ה[[ניגונים]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]] שנערכו במחיצת [[הרבי]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
ב[[כ' כסלו]] [[תרצ"ח]] עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבה אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. | ב[[כ' כסלו]] [[תרצ"ח]] עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[תל אביב]], ובצעירותו למד בישיבה אצל המשפיע הרב [[חיים שאול ברוק]]. | ||
ב[[כ"ב אב]] [[תש"ז]] הגיע לניו יורק ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. עם פרוץ [[מלחמת השחרור]] שאל את אדמו"ר הריי"צ האם הוא צריך לחזור לארץ כדי לעזור במאמץ המלחמתי, | ב[[כ"ב אב]] [[תש"ז]] הגיע לניו יורק ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצרו של [[אדמו"ר הריי"צ]]. עם פרוץ [[מלחמת השחרור]] שאל את אדמו"ר הריי"צ האם הוא צריך לחזור לארץ כדי לעזור במאמץ המלחמתי, והרבי שלל זאת ואמר לו שעריק הוא זה שעוזב את העמדה שלו, והעמדה שלו היא לשבת וללמוד תורה. | ||
עוד בעודו בחור | עוד בעודו בחור סייע בעריכה לשונית של מספר ספרים וחוברות בהוצאת [[קה"ת]], וב[[כ"ט אדר]] [[תשי"ב]] נישא עם רעייתו מרת ראשע בת החסיד ר' [[ישעיהו דנבורג]] מ[[מונטריאול]], וקבע את מגוריו בעיר מגורי אם הכלה. | ||
כעבור מספר שנים חזר להתגורר בניו יורק ונכנס לעבוד בבית [[דפוס האחים שולזינגר]] וב[[דפוס "בלשן"]], ובהמשך ייסד את [[דפוס "עמפייער פרעס"]] יחד עם ר' [[מרדכי חן]]. | כעבור מספר שנים חזר להתגורר בניו יורק ונכנס לעבוד בבית [[דפוס האחים שולזינגר]] וב[[דפוס "בלשן"]], ובהמשך ייסד את [[דפוס "עמפייער פרעס"]] יחד עם ר' [[מרדכי חן]]. | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==פעילות ציבורית== | ==פעילות ציבורית== | ||
נמנה על חברי ההנהלה של [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] החל מראשית הקמתו, והיה פעיל בולט ב[[מבצעי המצוות]] של הרבי. | |||
נמנה על המגיהים הלשוניים של ה[[לקוטי שיחות]] יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/770%20-%20Tshuras%20Heh%20Teves%205777.pdf דידן נצח - 30 שנה] עמוד צה.}}, וכן של ספרים רבים נוספים בהוצאת [[קה"ת]] שהודפסו בבית הדפוס שבבעלותו. בשל כך זכה בשל כך להיכנס פעמים רבות אל הרבי לקבל ולמסור את עלי הדפוס מהספרים לפני ירידתם למכבש הדפוס. | |||
נמנה על המגיהים הלשוניים של ה[[לקוטי שיחות]] יחד עם הרב [[יהושע דוברבסקי]]{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/770%20-%20Tshuras%20Heh%20Teves%205777.pdf דידן נצח - 30 שנה] עמוד צה.}}, וכן של ספרים רבים נוספים בהוצאת [[קה"ת]] שהודפסו בבית הדפוס שבבעלותו. | |||
לאחר פטירת אשתו בשנת תש"ל{{הערה|אשתו נפטרה בתחילת חג הסוכות, ובהתוועדות שמחת תורה תש"ל, פחות משבוע לאחר מכן, החל בהתוועדות של הרבי בשמחה גדולה את הניגון [[ניגון אִי ווָאדיֶע]], דבר שהפך לסמל לשמחה חסידית.}}, נישא בל"ג בעומר [[תשל"ה]] בזיווג שני עם מרת הענשא בת הפילנתרופ היהודי מר יצחק סטאון, ואף זכה שהרבי ישלח שליח מיוחד לברר את סדרי החתונה, ולפי זה ייקבע את זמן ההתוועדות, וגם יזכיר זאת ברבים{{הערה|1=קובץ ל"ג בעומר בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמוד 54.}}. | לאחר פטירת אשתו בשנת תש"ל{{הערה|אשתו נפטרה בתחילת חג הסוכות, ובהתוועדות שמחת תורה תש"ל, פחות משבוע לאחר מכן, החל בהתוועדות של הרבי בשמחה גדולה את הניגון [[ניגון אִי ווָאדיֶע]], דבר שהפך לסמל לשמחה חסידית.}}, נישא בל"ג בעומר [[תשל"ה]] בזיווג שני עם מרת הענשא בת הפילנתרופ היהודי מר יצחק סטאון, ואף זכה שהרבי ישלח שליח מיוחד לברר את סדרי החתונה, ולפי זה ייקבע את זמן ההתוועדות, וגם יזכיר זאת ברבים{{הערה|1=קובץ ל"ג בעומר בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, עמוד 54.}}. | ||
| שורה 28: | שורה 26: | ||
שימש כחבר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. | שימש כחבר [[ועדת הניגונים ליובאוויטש]]. | ||
בשנותיו האחרונות התגורר בבוקה-רטון שב[[פלורידה]], ולאחר מחלה נפטר בליל [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ז]] בגיל 78 ונטמן בחלקת חב"ד | בשנות היו"ד העיר [[הרבי]] על כך שאין סדר בשירת ה[[ניגונים]] ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדויות]], ואז מונה ועד מנגנים בראשות הרב גנזבורג והרב [[יואל כהן]]. הסדר היה שהוא זה שהתחיל בדרך כלל את הניגונים, בעוד הרב [[יואל כהן]] עסוק בשינון ה[[שיחות]], אבל הניגונים שהרבי הורה לנגן הותחלו על ידי ר' יואל. פעם אחת יוצאת דופן הייתה, כאשר ר' יואל התחיל בטעות ניגון שהרבי לא הורה לנגנו אך הרב גנזבורג התחיל את הניגון הנכון, אישר הרבי את הניגון של הרב גנזבורג{{מקור}}. פעם נוספת יוצאת דופן: בסיום אחת ה[[שיחות]] שבהן לימד הרבי זכות על ה[[מרגלים]] התחיל את הניגון [[וכל קרני רשעים אגדע]], ואז הרבי סימן בידו ואמר: "רק כעת דיברנו בשבחם של ישראל, ולנגן כזה ניגון"? מיד התחילו ניגון שונה{{מקור}}. כחלק מתפקיד זה השתדל הרב גנזבורג בשנים האחרונות לנגן בעיקר [[ניגוני שמחה|ניגונים שמחים]] בלבד.{{הערה|על פי השמועה היה זה על פי בקשתה של הרבנית. באחת ההזדמנויות בהן נעדר מההתוועדות של הרבי ומישהו אחר החל במקומו את הניגונים, התחיל הלה ניגון געגועים, והרבי פרץ בבכי ממושך.}}. | ||
בשנותיו האחרונות התגורר בבוקה-רטון שב[[פלורידה]], ולאחר מחלה נפטר בליל [[כ"ג חשוון]] [[תשס"ז]] בגיל 78 ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין מונטיפיורי]], ברובע קווינס שב[[ניו יורק]]. | |||
==ספרו== | ==ספרו== | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
{{בית|צבי הירש גאנזבורג|זכרונות מתל אביב של מעלה|636|30-37|תשס"ח}} | {{בית|צבי הירש גאנזבורג|זכרונות מתל אביב של מעלה|636|30-37|תשס"ח}} | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, הרב [[יצחק גנזבורג]] | |||
*אחיו, הרב [[שלום יהודה לייב גנזבורג]] | |||
*בנו, ר' ישעיה גנזבורג - שליח הרבי בשכונת הארלם | *בנו, ר' ישעיה גנזבורג - שליח הרבי בשכונת הארלם | ||
*בנו, ר' דובער (בער'ל) גנזבורג | *בנו, ר' דובער (בער'ל) גנזבורג | ||