|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| סיפורה של [[נצרת עלית]] בהוויה החב"דית, אינו חדש. מעיר זו יצאה הבשורה הגדולה של [[ניידות חב"ד]] להפצת המעיינות בראשותו של השליח הרב [[דוד נחשון]]. המרא דאתרא של העיר הוא הגאון החסיד הרב [[ישעיהו הרצל]], מחשובי רבני אנ"ש באה"ק, ובמקום גם מוסדות חינוך חב"דיים.
| | ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר [[נצרת עילית]] נפתחה בשנת [[תשס"ד]] על ידי ר' מנחם מענדל נחשון. הישיבה מונה כיום כארבעים [[תמימים]]. |
|
| |
|
| לפני כשלושים שנה כתב ר' דוד לרבי על הרעיון לפתיחת ישיבה בנצרת עילית, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק.
| |
|
| |
|
| לאחר שהורה הרבי בהושענא רבה תשנ"ב לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק מלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה.
| | על הרעיון להקים ישיבת תומכי תמימים בעיר, כתב ר' [[דוד נחשון]] ל[[הרבי|רבי]] לפני כשלושים שנה, ואז התקבלה התשובה ש"פתיחת סניף תומכי תמימים בעירם אינו ענין לעת עתה עכ"פ" וממילא ירד הנושא מהפרק. |
|
| |
|
| עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו הרה"ח ר' מנחם מענדל שי' לפתוח ישיבה בעיר, הוא שאל את הרבי האם לפנות לכוון זה או ללכת לשליחות אחרת שהוצעה לו באותו זמן, והתשובה ב'[[אגרות קודש]]' הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור הביתה.
| | לאחר שהורה הרבי ב[[הושענא רבה]] [[תשנ"ב]] לפתוח ישיבת 'תומכי תמימים' בכל עיר ועיר, כחלק ממלחמת חיילי בית דוד, הובן שיש עניין שגם בנצרת עילית תהיה ישיבה. |
|
| |
|
| לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת תשס"ד, כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד ל"[[סמיכה]] לרבנות" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות, ובאמת הת' החלו בהפיכת העיר ע"י שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, מבצע תפילין, מסיבות שבת והקהלת קהילות.
| | עברו כמה שנים עד שבשנת תשס"ג הציע ר' דוד לבנו ר' מנחם מענדל לפתוח ישיבה בעיר. הוא שאל את [[הרבי]] באמצעות ה[[אגרות קודש]] האם לפנות לכוון זה או ללכת ל[[שליחות]] אחרת שהוצעה לו באותו זמן. התשובה הייתה חד משמעית: "ענייך קודמין". בתשובה עצמה דובר על רב צעיר. והוא הבין שצריך לחזור לנצרת עילית. |
|
| |
|
| תנופה חדשה קבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"[[ישיבה גדולה]]" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי [[ישיבות קטנות]], תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת [[תומכי תמימים]] , התשובה היתה ברורה פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים.
| | לאחר עבודה מאומצת נפתחה הישיבה בתחילת שנת [[תשס"ד]], כמסגרת לתמימים אחרי "[[קבוצה]]" שרוצים ללמוד ל"[[סמיכה לרבנות]]" ויחד עם זה לעסוק בהפצת המעיינות. |
|
| |
|
| כיום מונה הישיבה כארבעים תמימים הלומדים בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות וחדורים ברוח של קבלת פני משיח צידקנו, צוות חינוכי רחב, דואג ומסור שנותן לבחורים יחס אישי ומשגיח על כל פרט ופרט שיהיה כפי ההנהגה המתאימה לתלמיד תומכי תמימים, כל אחד שנכנס ל"זאל" מתפעל מיד מהמראה של תמימים היושבים ולומדים, וזה משפיע עליו שגם הוא ירצה להצטרף ללימוד.
| | [[תמים|התמימים]] שהגיעו לישיבה החלו בהפיכת העיר על ידי שיעורי תורה ולימוד בחברותות עם מקורבים מתושבי העיר, [[מבצע תפילין]], [[מסיבות שבת]] ו[[הקהלת קהילות]]. |
|
| |
|
| צוות הישיבה:
| | תנופה חדשה קיבלה הישיבה כאשר הוחלט ע"י הנהלת הישיבה לשנות את מסגרת הישיבה ל"ישיבה גדולה" בה ילמדו [[תמימים]] בגילאי 17-20 בוגרי ישיבות קטנות. תשובת הרבי מלך המשיח על הרעיון זה היתה על דבר שתי מחלקות בישיבת תומכי תמימים. התשובה היתה ברורה - פותחים מחלקה לבחורים חב"דיים וביחד עם זה לא מוותרים על מחלקת השיעורים והחברותות עם מקורבים. |
| הרב מנחם מענדל נחשון ראש הישיבה, הר' שלמה חיים עזאגווי משגיח ראשי, הר' אורן סיבוני משגיח, הרב אלעזר קעניג משפיע כללי, הרב שד"ב פריימן ר"מ בש"א, הרב לוי"צ נחשון משפיע ש"א, הרב מ"מ יונה נבון ר"מ בש"ב, הת' יי"צ סגל משפיע בש"ב, הרב מרדכי גרוסמן משיב.
| |
|
| |
|
| הנהלה גשמית:
| | הישיבה משמשת גם כ[[בית חב"ד]] כאשר אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה, החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות. צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם אף הפכו לתמימים מן המנין. |
| הר' ליאור מנור מנכ"ל, הר' אורן סיבוני, הר' יחיאל עמר.
| |
|
| |
|
| הפעילות בעיר גם היא עלתה מאד מאז החלה הישיבה במתכונתה הנוכחית, כל שבוע יוצאים התמימים לכעשרים מוקדים בעיר למבצע תפילין , מסיבות שבת לילדי נצרת עילית, ו"הקהלת קהילות" חזרת שיחות של הרבי בבתי הכנסת בעיר.
| | ==צוות הישיבה== |
| | *ראש הישיבה: הרב מנחם מענדל נחשון. |
| | *משגיח ראשי: הרב שלמה חיים עזאגווי |
| | *משגיח: הרב אורן סיבוני. |
| | *[[משפיע]] כללי: הרב אלעזר קעניג. |
| | *ר"מ שיעור א': הרב שלום דובער פריימן. |
| | *משפיע שיעור א': הרב לוי"צ נחשון. |
| | *ר"מ בשיעור ב': הרב מ"מ יונה נבון. |
| | *משפיע בשיעור ב': הת' יוסף יצחק סגל. |
| | *משיב: הרב מרדכי גרוסמן. |
|
| |
|
| אנשים רבים רואים בישיבה את הכתובת הברורה לכל ענין שבקדושה החל מתפילה בציבור וכלה בבדיקת מזוזות, צעירים רבים התקרבו ליהדות והחלו להגיע ללמוד בחברותא עם תלמידי הישיבה או להשתתף בשיעורים וחלקם הפכו לתמימים מן המנין.
| | ===הנהלה גשמית=== |
| | | *מנכ"ל: הר' ליאור מנור. |
| בשנה הבאה עלינו לטובה תמנה הישיבה העזרת השם שלוש כיתות שיעור א' ב' וג', ההרשמה כעת בעיצומה, ומקווים להגדיל תורה ולהאדירה, ובעיקר להכין את העיר כולה לקבלת פני משיח על ידי '[[חיילי בית דוד]] הנלחמים במלחמת ה'.
| | *הר' אורן סיבוני. |
| | *הר' יחיאל עמר. |
|
| |
|
| [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בישראל|נ]] | | [[קטגוריה:ישיבות חב"ד בישראל|נ]] |