יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר [[כ"ז אדר ראשון תשנ"ב]] בתקופה בה "חוליינו הוא נשא ומכאובינו סבלם"{{הערה|1=כפי שנכתב בגמרא שמשיח סובל תחלואי הגלות, וכמו שנאמר 'אכן חלינו הוא נשא ומכאונו סבלם'.}}, התחילו קהל החסידים ב-770 להכריז "יחי" בעצרות התפילה לרפואת הרבי, באירועים ובהתוועדויות וכו' ואף נקבע ריקוד "יחי" מרכזי לאחרי שירת [[לכה דודי]] במניין המרכזי ב[[770]]. ב[[י"א בניסן]] [[תשנ"ב]] נערך מחוץ ל-770 כינוס ל[[חיילי צבאות ה']] שבמרכזו עמדה הכרזת יחי המלך ע"י הילדים.

לקראת [[י' שבט תשנ"ג]], תוכנן מעמד [[סאטלייט]] בו חסידי חב"ד מכל רחבי תבל יקבלו את מלכותו של הרבי כמלך המשיח בהכרזת יחי בשידור חי. לקראת מעמד זה התכוננו [[אנ"ש]] בכל רחבי תבל בהתרגשות עצומה ואף היו שכינו אותו בשם "ההכתרה"{{הערה|בהבהרה שפירסמו רבני חב"ד בו קראו לכל החסידים להשתתף בכינוס, הצהירו הרבנים שהכינוס אינו הכתרה כי הקב"ה כבר הכתיר את [[הרבי מלך המשיח]].}}, אך היו שחששו שהרבי יעודד את השירה "יחי אדוננו" לעיני כל העולם, ושאלו את הרבי האם אכן כך הוא רצונו הקדוש והוא אישר זאת ואף כששאלו שיתכן שיגרם מזה נזק לחב"ד הרבי ביטל חשש זה, ואכן במעמד זה עודד הרבי את הכרזת ושירת "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" ומאז הפך זה למנהג קבוע אצל חסידי חב"ד ברחבי העולם שלאחר כל תפילה מכריזים "{{יחי}}" (וכן לאחר קריאת התורה, וקודם התקיעות בראש השנה). בתאריך [[ו' תמוז]] [[תשנ"ד]], התקיים כינוס של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] ו[[רבני חב"ד]] נוספים, בו פסקו שצריך להמשיך בהכרזה זו וכן להמשיך לכתוב אותה על גבי דף השער של [[שבועון כפר חב"ד]]{{הערה|אך השבועון לא ביצע את ההוראה, ראה בארוכה בספר [[תומת ישרים תנחם]].}}.