רשת אהלי יוסף יצחק: הבדלים בין גרסאות בדף

תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 5: שורה 5:
==הקמת ה'רשת'==
==הקמת ה'רשת'==
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
[[קובץ:הרשת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הלוגו הישן]]
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז במרוקו. הסיבה העיקרית להקמת הרשת הייתה בעבור ה"חוק הממלכתי" שהקצה רק שתי מערכות חינוך לשכבת הציבור שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, ומערכת חינוך "ממלכתי דתי" שהייתה אמורה לתת מענה לדתיים בישראל. אך שתי מערכות החינוך - גם ה"ממלכתי" וגם ה"ממלכתי דתי" - בקושי והיה בהם לימודי יהדות, ועיקר החינוך בהם היה להידמות לגויים, "להצליח" כמוהם וכו'. לשם כך הקימה תנועת [[אגודת ישראל]] את מערכת [[החינוך העצמאי]] בה ילמדו רק לימודי קודש. אך השכבה המוסרתית והדתית בישראל סירבו לשלוח את ילדיהם לשם כדי שיצאו עם "משהו לחיים". ולכן צווה הרבי להקים רשת מיוחדת עבור הורים אלה - שמצד אחד תהיה "רשת ממלכתית" - ומהצד השני תוסיף לילדים בענייני יהדות כך שהילדים יצאו עם חינוך יהודי.
כבר בקיץ [[תשי"א]], מיד עם קבלת הנשיאות, החל [[הרבי]] להניח את התשתית לתנופת ההתפתחות של [[חסידות חב"ד]] בארץ הקודש. ב[[חודש תמוז]] תשי"א, פנה הרבי אל העסקן הידוע הרב [[זושא וילמובסקי]] והורה לו לפתוח בארץ הקודש רשת של מוסדות חינוך "אהלי יוסף יצחק" על שם [[אדמו"ר הריי"צ]], דוגמת הרשת שפעלה אז ב[[מרוקו]]. הסיבה העיקרית להקמת הרשת הייתה בעבור ה"חוק הממלכתי" שהקצה רק שתי מערכות חינוך לשכבת הציבור שאינו שומר תורה ומצוות לעת עתה, ומערכת חינוך "ממלכתי דתי" שהייתה אמורה לתת מענה לדתיים בישראל. אך שתי מערכות החינוך - גם ה"ממלכתי" וגם ה"ממלכתי דתי" - בקושי והיה בהם לימודי יהדות, ועיקר החינוך בהם היה להידמות לגויים, "להצליח" כמוהם וכו'. לשם כך הקימה תנועת [[אגודת ישראל]] את מערכת [[החינוך העצמאי]] בה ילמדו רק לימודי קודש. אך השכבה המוסרתית והדתית בישראל סירבו לשלוח את ילדיהם לשם כדי שיצאו עם "משהו לחיים". ולכן צווה הרבי להקים רשת מיוחדת עבור הורים אלה - שמצד אחד תהיה "רשת ממלכתית" - ומהצד השני תוסיף לילדים בענייני יהדות כך שהילדים יצאו עם חינוך יהודי{{חסר מקור}}.


בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות עצומה, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] יחד עם ר' [[זלמן אבלסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי".  
בתחילה זה נשמע בלתי מציאותי, אבל הרבי שלח ל[[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]], לר' [[זושא וילימובסקי]] ועוד עסקנים מכתב אחר מכתב, ובכולם תבע לייסד רשת חינוכית ממלכתית דוקא. יחד עם דרישתו, הוסיף הרבי גם את נוסחת הפלא שתפתור את הבעיות: מוסדות חינוך אלה יוכרו כ"זרם בלתי-זרמי". הנוסחה הזאת אכן עבדה בהצלחה, ולאחר שתדלנות ותיחכום רב, הצליח ר' [[זושא וילימובסקי]] לקבל אישור ממשרד החינוך להקמת מוסדות החינוך הללו במסגרת "זרם בלתי-זרמי", כפי שמתועד בספר [[זושא וילימובסקי|הפרטיזן]]:
 
בח' בסיון תשי"ב, נפגש ר' זושא עם שר החינוך [[בן ציון דינור]] והתחנן לפניו לאשר את הקמת הזרם החינוכי הנוסף, השר מצידו הסביר כי אין לו כל אפשרות לעשות זאת ותוך כדי שיחה צלצל הטלפון בלשכתו של דינור ועל הקו היה ראש הממשלה דוד בן גוריון שזימן את השר לפגישה דחופה וברגע שהשר עזב את המשרד ניגש ר' זושא למזכירה ואמר לה כי השר הסכים לשייך את חב"ד לזרם בלתי זרמי, ועד מהרה הופק אישור רישמי, אשר סלל את הדרך להקמת הרשת{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], הפרטיזן תשס"ה, עמודים 92-94, ושם צילום ותמליל המסמך המאשר את הקמת הרשת במסגרת זרם בלתי זרמי}}.  


על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.  
על הסיבה ל'התעקשות' של הרבי שמוסדות החינוך הללו יהיו ממלכתיים דווקא ולא ייכנסו בתכנית החינוך העצמאי - הסביר פעם הרבי בעצמו, באמרו, שהורים רבים שלעת עתה אינם שומרים תורה ומצוות, יירתעו מלשלוח את בניהם למוסד שאינו ממלכתי.  
1,299

עריכות