221
עריכות
אין תקציר עריכה
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]] | [[קובץ:חנה אריאל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו [[חנה אריאל]]]] | ||
החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב | החסיד הרב '''יצחק אייזיק הלוי אפשטיין מהומיל''' (מכונה '''ר' אייזיק מהומיל''' או '''ר' אייזיק הומלער''') ([[תק"ל]] - [[כ"ו באייר]] [[תרי"ז]]) היה רב העיר [[הומיל]], ומגדולי [[חסיד|חסידי]] [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]] ו[[הרבי הצמח צדק]]. | ||
נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות. | נדע כ[[משכיל (תורת החסידות)|משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות]], והיה אומר ביאורים ו[[מאמר|מאמרים]] בתורת החסידות. | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד בשנת [[תק"ל]] לאביו ר' מרדכי | נולד בשנת [[תק"ל]] לאביו ר' מרדכי צאצא למשפחת אפשטיין ממנה יצאו רבנים חשובים. | ||
בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]]. בדרך עבר ביישוב קאזאן שליד פולוצק, ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים" - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה) | בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת ל[[יחידות]] אצל [[אדמו"ר הזקן]]. בדרך עבר ביישוב קאזאן שליד פולוצק, ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים" - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}. | ||
ר' אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם ב[[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}. | ר' אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם ב[[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
ר' אייזיק אמר פעם: אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש. | ר' אייזיק אמר פעם: אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש. | ||
====עם אדמו"ר הצמח צדק==== | ====עם אדמו"ר הצמח צדק==== | ||
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. | אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות|הסתלקותו]] של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה ל[[ליובאוויטש]], הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה. | ||
רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים | רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}. | ||
חסידים מספרים{{הערה| ראה [[לשמע אוזן]] | חסידים מספרים{{הערה| ראה [[לשמע אוזן]]}} כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק. | ||
==רבנותו בהומיל== | ==רבנותו בהומיל== | ||
| שורה 43: | שורה 40: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, רבי יעקב יוסף. | *בנו, רבי יעקב יוסף. | ||
*בנו ר' מנחם נחום{{הערה|שהיה גבאי ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל" | *בנו ר' מנחם נחום{{הערה|שהיה גבאי ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] "ליובאוויטש הומיל"}} | ||
*בנו ר' אייזיק{{הערה|ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}} | *בנו ר' אייזיק{{הערה|ערים ואמהות בישראל כרך ה' עמוד 260}} | ||
*חתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}} ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר. | *חתניו היו ר' ישראל, ר' אליעזר שמעון תמורקין{{הערה|בנו של ר' [[יוסף תומרקין]]}} ורבי צבי דוב לאטקר שהתפרנס בהתחלה ממסחר ולאחר פטירת רבי יצחק אייזיק החליף את מקומו ברבנות העיר. | ||
| שורה 49: | שורה 46: | ||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אהלי שם]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ז. | *[[אליהו יוחנן גוראריה]], '''תולדות יצחק אייזיק''', [[מכון אהלי שם]], [[כפר חב"ד]] תשמ"ז. | ||
*'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1858 עמוד 52 | *'''החסיד ש'כמעט' נהיה רבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1858 עמוד 52 | ||
*[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל | *[[לשמע אזן]] מדור רבי אייזיק מהומיל | ||
*זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 17-22. | *זלמן רודרמן, ספר '''חסידים אנשי מעשה''', ע' 17-22. | ||