אין תקציר עריכה
תגית: ביטול |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 143: | שורה 143: | ||
בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}. | בשנת [[תשל"ב]] הופעל לחץ פוליטי על ידי הרב ומקורביו לפני היותו רב ראשי לשנות את חוק בחירת הרבנים הראשיים, ולקבוע שכהונתם של הרבנים הראשיים תימשך עשר שנים בלבד, ולאחר מכן יצטרכו להתמודד בבחירות נוספות על מנת להמשיך בכהונתם, עד אז משרת רב ראשי הייתה לכל החיים. הרבי התנגד נחרצות לתהליך זה בו ניתן להדיח רב ראשי מכהן{{הערה|1=הרבי התבטא על כך כבר בשנת תשכ"א: "לא הייתה כזאת בישראל אשר חילוניים, ואפילו סתם בעלי בתים יסירו רב ממשרתו"- [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/20/7474.htm אגרות קודש חלק כ', אגרת ז' תעד].}}. למרות התנגדותו של הרבי הצליח החוק לעבור בכנסת, והרבנים הראשיים הוחלפו ברב [[שלמה גורן]] וברב עובדיה יוסף. בשנת [[תשע"ג]], שינה את דעתו וצידד בעד שינוי החוק, והזכיר הרב את דעת הרבי בנושא{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76322 הרב עובדיה יוסף הפתיע: "רוצה שהרב מצגר ימשיך - כמו שפסק הרבי מליובאוויטש"]. [[כ"ד סיון]] [[תשע"ג]] (02.06.2013) {{אינפו}}.}}. | ||
כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות | כאשר תיקן הרבי את [[מבצע נרות שבת קודש]] שבמסגרתו כל בת מגיל חינוך תדליק נרות שבת ובברכה, פסק לשומעי לקחו כי לדעת ה[[שולחן ערוך]], הדבר הינו ברכה לבטלה, ולכן אין להורות כן לספרדיות. (לעומת זאת, רבנים ספרדים אחרים, עודדו את מבצע נש"ק לבנות וביניהם הבאבא סאלי, הבאבא מאיר {{הערה| שמן ששון מחבריך, ח"א, ע' 38.}} והרב שלום משאש.). | ||
בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}. | בשנים [[תשמ"ט]]-[[תנש"א]], ניסו גורמים מהציבור הליטאי לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד. באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא - רח"ל - נגד הרבי) - קרא הרב עובדיה את הרב [[שמעון אליטוב]] לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה. {{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Elituv-Vanfrog%20-%2014%20Menachem%20Av%205778.pdf תשורה 'כאשר ישא האמן את היונק - אליטוב, תשע"ח עמוד 160. ועיינו בתשורה בלינוב - תשפ"ב, עמ' 34 בה מסופר על שנת תשמ"ט: "באותם ימים השתוללה ברחובות אש המחלוקת הנוראה, והיו שניסו בכל התוקף ליצור את הרושם כאילו גם הגר"ע נשיא מועצת חכמי התורה תומך בזה. כדי להזים שמועות אלו בחר הגר"ע באמצעות הרב חנניה יוסף אייזנבך לפרסם אז מאמר תורני חשוב ובראשיתו כתב בזה"ל: "תשובה זו מוקדשת לספר "מכבוד חכמים", לכבודו של פאר הדור והדרו, ראש גולת אריאל, הוד כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, להגיעו בע"ה לשנת הפ"ז. זכות מעשיו הכבירים להפצת התורה ואמונה טהורה בכל קצוי תבל תעמוד לו לאורך ימים ושנות חיים בבריות גופא ונהורא מעליא עד ביאת הגואל בב"א. עובדיה יוסף".}}. |