←מילות הניגון ותרגומו
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 3: | שורה 3: | ||
"זהו ניגון ששמעו חסידים ב[[אוקראינה]] מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי שהאדם מגיע ל[[שמחת תורה]] אחרי העבודה של [[חודש אלול]] והוא רואה שעדיין חסר לו בכמה עניינים ב[[עבודת ה']], לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים". כאשר נמצאים במצב כזה, מצד ה[[חטא|חטאים]], אין מספיק "יין המשמח" - משל ל[[התבוננות]] בגדולת השם, אלא צריך "יין המשכר" - להטביע את הנפש הבהמית בעניין זה, עד ש'תשתכר' ותצא מהמדידות והגבלות. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). | "זהו ניגון ששמעו חסידים ב[[אוקראינה]] מפי אנשים פשוטים וניצלוהו לעבודת השם.. ניגון זה היו רגילים לשיר בזמני שמחה וכן בשמחת תורה". בהמשך הסביר הרבי שהאדם מגיע ל[[שמחת תורה]] אחרי העבודה של [[חודש אלול]] והוא רואה שעדיין חסר לו בכמה עניינים ב[[עבודת ה']], לא נותר לו ברירה אלא לקחת קצת "לחיים". כאשר נמצאים במצב כזה, מצד ה[[חטא|חטאים]], אין מספיק "יין המשמח" - משל ל[[התבוננות]] בגדולת השם, אלא צריך "יין המשכר" - להטביע את הנפש הבהמית בעניין זה, עד ש'תשתכר' ותצא מהמדידות והגבלות. הניגון אומר שיש לדעת ("טרעבא זנאטי") איך לקחת את היין המשכר ("יאק גולאטי") ואיך לנצל את היין המשכר שזה יביא לידי פועל ("יאק ברעכאטי"). | ||
==מילות הניגון ותרגומו== | ''''''טקסט מודגש'''''''''טקסט מודגש'''''''''==מילות הניגון ותרגומו== | ||
הניגון הוא בשפה האוקראינית ומעורבות בו מילים ב[[לשון הקודש]] ושפת ה[[אידיש]]. | הניגון הוא בשפה האוקראינית ומעורבות בו מילים ב[[לשון הקודש]] ושפת ה[[אידיש]]. | ||