כד יתבין ישראל (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
(2 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
תוכן הפיוט הוא ש[[הקב"ה]] משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה.
תוכן הפיוט הוא ש[[הקב"ה]] משתבח בעם ישראל הזונחים את עיסוקיהם, ועוסקים בלימוד ובשמחת התורה.


מקור הלחן אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן [[הגר"א]].
מקור הפיוט אינו ידוע, אך הוא מופיע כבר בספריו של רבי אברהם בן [[הגר"א]]. הלחן המפורסם לפיוט חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]].


==מקור המילין והלחן==
==מקור המילין והלחן==
שורה 10: שורה 10:
הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל".
הנוסח הנפוץ, קרוב יותר לנוסח המופיע בדברי בן הגר"א בסוף פירושו 'באר אברהם' לתהלים הוא מביא את מה שאביו תיקן לומר בשמחת בית השואבה, ואחר כך מביא לומר נוסח 7 פעמים, וחלק ממנו זה: "אשריכם ישראל כשאתם עוסקים בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה, ואומר ראו בנים חביבים שיש לי, דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמים על ישראל".


הלחן המוכר מיוחס לרבי [[מאיר שפירא מלובלין]].
הלחן המוכר חובר ע"י רבי [[מאיר שפירא מלובלין]], לרגל סיום הש"ס שנערך בישיבתו - ישיבת חכמי לובלין, בשנת [[תרצ"א]].


==אצל הרבי==
==אצל הרבי==
שורה 34: שורה 34:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_45.html האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו]''', באתר 'לחלוחית גאולתית'.
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/01/blog-post_45.html האזינו: הניגון שהרבי הפסיק לעודד את שירתו]''', באתר 'לחלוחית גאולתית' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים שנוגנו לפני הרבי]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]
[[קטגוריה:ניגונים בארמית]]