1,712
עריכות
←סיכום הפרק
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==סיכום הפרק== | ==סיכום הפרק== | ||
* כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות{{הערה|ובפרט צדקה.}} הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה{{הערה|וזה שאינו מרגיש זאת אינו גורע במאומה מהמציאות}} - יבוא לשמחה אמיתית עצומה. | * כשיתבונן האדם, שהתורה והמצוות{{הערה|ובפרט [[צדקה]].}} הן חכמתו ורצונו של הקב"ה, וכל פעם שלומד תורה ונותן צדקה הוא מארח אצלו את הקב"ה{{הערה|וזה שאינו מרגיש זאת אינו גורע במאומה מהמציאות.}} - יבוא לשמחה אמיתית עצומה. | ||
* בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת | * בסוף הפרק מסכם רבינו את עניין שלילת ה[[עצבות]] ומעלת ה[[שמחה]]{{הערה|עניין שהתבאר מ[[תניא - פרק כ"ו|פרק כ"ו]] ועד כאן}} ומוסיף: מאחר ושמחת הנשמה שייכת לנפש האלוקית, והמרירות לנפש הבהמית{{הערה|וכזכור, הוסבר ב[[תניא - פרק ו'|פרק ו']] שלכל אחת מהנפשות יש שכל, רגש ולבושים משלה - שאינם קשורים כלל לשניה.}} - יכולות להיות אצל כל אחד שתי התנועות בו זמנית. | ||
==מושגים יסודיים בפרק== | ==מושגים יסודיים בפרק== | ||