אין תקציר עריכה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==מקום '''העולם עצמו'''== | ==מקום '''העולם עצמו'''== | ||
אבל מקום '''העולם''' אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם '''עצמו'''{{הערה|והיינו, לא '''שורשו''' של העולם כבפסקה הקודמת, אלא הגדר '''שלו''' עצמו.}}. ומפרש אדמו"ר הזקן{{הערה|בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.}} ש"מקום" הוא ששת הקצוות | אבל מקום '''העולם''' אינו המקום שבו "נמצא" העולם, אלא הוא גדר העולם '''עצמו'''{{הערה|והיינו, לא '''שורשו''' של העולם כבפסקה הקודמת, אלא הגדר '''שלו''' עצמו.}}. ומפרש אדמו"ר הזקן{{הערה|בתו"א בשלח ד"ה ואכלוהו היום, וזהו הפירוש המובא בכל מקום בתורת החסידות.}} ש"מקום" הוא ששת הקצוות (ששת המידות דעולם הבריאה{{הערה|שהרי כל גדר מקום וזמן אינם שייכים כלל באצילות, וראה תניא שעהיוה"א פרק ז'.}}), וכדלקמן. | ||
===כללות עניין ששת המידות=== | ===כללות עניין ששת המידות=== | ||
עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת{{הערה|להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו. | עניין ששת המידות הוא השפעה לזולת{{הערה|להבדיל מעניין המוחין – שהוא לעצמו. והיינו, בשביל להבין עניין שכלי אין צורך בזולת. ואדרבה, הזולת מבלבל ומפריע להעמקה. ולכן כשהיו צריכים הסנהדרין לפסוק בדיני נפשות היו מתבודדים לילה אחד בין הדיון לבין גמר הדין{{הערה|סנהדרין מ' א' במשנה.}}.}}, כל פעולת המידות מתייחסת לזולת, ובאין זולת נאבדת כל פעולת המידה{{הערה|ד"ה איתא במדרש תהילים.}}. ונמצא, שה"מקום" הראשון בו "מדברים" על מציאות "זולת" (מחוץ לאלוקות) הן ששת המידות דבריאה – ולכן הן הן בחינת המקום הרוחני, המהווה שורש לבחינת המקום הגשמי. | ||
וביאור עניינו של מקום רוחני: עניינו של מקום באופן כללי הוא שכל נברא תופס את מקומו, וממילא לא יכולים להיות באותו מקום שני נבראים (שהרי מקום זה כבר "תפוס"). אלא שברוחניות פירוש הדבר שבמקום שנמשכת יראה לא נמשכת אהבה וכיו"ב.{{הערה|המאור שבתורה - ביאורי הרי"כ לתניא, בפרק ז' משער היחוד והאמונה.}}. מציאות זו (של מקום רוחני) מתחילה רק בעולם הבריאה, שורשה הוא במלכות דאצילות{{הערה|שער היחוד והאמונה פרק ז'.}}, ואילו המידות דאצילות הן מופשטות לגמרי אפילו מבחינת מקום רוחני. | |||
===בחינת המקום (הקצוות) שבמידות=== | ===בחינת המקום (הקצוות) שבמידות=== | ||
'''נצח והוד''' הם מעלה ומטה (בהתאמה). מעלה ומטה אינם ההשפעה עצמה אלא רק "איכות השפע", היינו, כליות יועצות איך להשפיע. '''הנצח''' (ה"מעלה") הוא הגוזר אומר להוריד את השפע, '''וההוד''' (ה"מטה") יעצור את השפע שלא יתפשט כל כך. | '''נצח והוד''' הם מעלה ומטה (בהתאמה). מעלה ומטה אינם ההשפעה עצמה אלא רק "איכות השפע", היינו, כליות יועצות איך להשפיע. '''הנצח''' (ה"מעלה") הוא הגוזר אומר להוריד את השפע, '''וההוד''' (ה"מטה") יעצור את השפע שלא יתפשט כל כך. | ||
'''חסד וגבורה''' הם ימין ושמאל, שהם דרום וצפון{{הערה|המושגים ימין ושמאל מתייחסים | '''חסד וגבורה''' הם ימין ושמאל (בהתאמה), שהם דרום וצפון{{הערה|המושגים ימין ושמאל מתייחסים למקום זריחת השמש הנקרא "קדם", מלשון קדימה, לפנים. וממילא ימין הוא דרום ושמאל הוא צפון.}}. '''חסד''' (ימין) הוא אור וחום – והוא שורש לצד דרום שהוא חם. ואילו '''גבורה''' (שבשמאל) היא צמצום והעלם – והיא שורש לצד הצפון הקר. | ||
'''תפארת ומלכות'' הם קדימה ואחורה, שהם מזרח ומערב. '''מזרח''' הוא תחילת ההשפעה. ההשפעה לזולת היא התכללות של חסד וגבורה, והתכללות זו מתאפשרת בכוחו של קו האמצעי (תפארת), כי בו מאירה בחינת "קדם"{{הערה|בחינת ה"כתר" שלמעלה מהחכמה, המאיר ע"י הדעת במדת התפארת.}} שלמעלה משניהם. '''ומערב''' הוא קבלת השפע (של האורות דאצילות), הנעצרים ונסתרים במקבל שהוא המלכות{{הערה|וכשם שתחילת ההשפעה היא ע"י הקו האמצעי (שלמעלה מימין ושמאל), כך כוחה של המלכות לקבל את השפעת שני ההפכים (חסד וגבורה) הוא ע"י היסוד (שגם הוא בקו האמצעי, וגם בו מאירה הארת הכתר).}}. | '''תפארת ומלכות''' הם קדימה ואחורה (בהתאמה), שהם מזרח ומערב. '''מזרח''' הוא תחילת ההשפעה. ההשפעה לזולת היא התכללות של חסד וגבורה, והתכללות זו מתאפשרת בכוחו של קו האמצעי (תפארת), כי בו מאירה בחינת "קדם"{{הערה|בחינת ה"כתר" שלמעלה מהחכמה, המאיר ע"י הדעת במדת התפארת.}} שלמעלה משניהם. '''ומערב''' הוא קבלת השפע (של האורות דאצילות), הנעצרים ונסתרים במקבל שהוא המלכות{{הערה|וכשם שתחילת ההשפעה היא ע"י הקו האמצעי (שלמעלה מימין ושמאל), כך כוחה של המלכות לקבל את השפעת שני ההפכים (חסד וגבורה) הוא ע"י היסוד (שגם הוא בקו האמצעי, וגם בו מאירה הארת הכתר).}}. | ||
וכדרך שהשפע דאצילות נמשך למלכות בשס"ה צינורות השפע{{הערה|שתחילתם בתפארת (מזרח) וסופם במלכות (מערב).}}, כך כללות ההשפעה הגשמית לעולם נמשכת בראש השנה, ואחר כך נפרטת לשס"ה (365) ימות השנה. | וכדרך שהשפע דאצילות נמשך למלכות בשס"ה צינורות השפע{{הערה|שתחילתם בתפארת (מזרח) וסופם במלכות (מערב).}}, כך כללות ההשפעה הגשמית לעולם נמשכת בראש השנה, ואחר כך נפרטת לשס"ה (365) ימות השנה. | ||