58
עריכות
←היסטוריה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) מ (שוחזר מעריכות של 117.220.255.108 (שיחה) לעריכה האחרונה של חייל של המלך) תגית: שחזור |
|||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}. | הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}. | ||
באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף | באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף השיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|בית חיינו גליון 10. [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}. | ||
ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים. | ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים. | ||