אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש): הבדלים בין גרסאות בדף

→ העריכה הקודמת

אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש) (עריכה)

גרסה מ־21:59, 27 באוגוסט 2024

נוספו 61 בתים , 27 אוגוסט

מ

הגהה

חזותיקוד ויקי

קול השופר

12

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם מקליסק תלמיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן)]]}}
+{{DISPLAYTITLE:רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=רבי אברהם מקליסק תלמיד המגיד ממעזריטש|אחר=אברהם מקליסק מחסידי [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[אברהם מקליסק (חסיד אדמו"ר הזקן)]]}}
 רבי '''אברהם הכהן מקאליסק''' (נפטר [[ד' בשבט]] [[תק"ע]]), היה מתלמידי [[המגיד ממזריטש]] וממנהיגי [[עליית החסידים]] ל[[ארץ ישראל]] בשנת [[תקל"ז]]. משנת [[תקמ"ח]], לאחר פטירת הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]] עמד בראש היישוב החסידי בארץ ישראל. בשנים מאוחרות חלק בחריפות על [[אדמו"ר הזקן]] בנוגע לפרסום חסידות.
 ==תולדות חיים==
-נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לרבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]] על ידי תלמיד [[הבעל שם טוב]], רבי [[חיים הפרוש]], שהתיישב בקאליסק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' רצג.}}.
+נולד ב[[עיירה]] הליטאית קאליסק לאביו רבי אלכסנדר. בנעוריו התפרסם כעילוי והיה מתלמידיו הגדולים והמפורסמים ביותר של [[הגאון מווילנא]]. מאוחר יותר התקרב ל[[המגיד ממזריטש]] על ידי תלמיד [[הבעל שם טוב]], רבי [[חיים הפרוש]], שהתיישב בקאליסק{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ד', ע' רצג.}}.
 משנת [[תקכ"ח]] החל לקבץ חסידים תלמידי חכמים שדבקו בדרכו, שהתאפיינה ב[[התלהבות]] גדולה וב[[דבקות]] עילאית. על מנת [[ביטול|לבטל]] את [[ישות]]ם היו עושים פעולות שונות, כלבושים מוזרים או [[קולע|התהפכות]] ברחובות, וכך להתבזות. התנהגותם החריגה של חסידיו עוררה תמיהה והתנגדות עזה מצד הסובבים אותם, גויים ויהודים. כאשר הלך לויכוח עם ה[[מתנגדים]] בשקלוב יחד עם אדמו"ר הזקן ונשאל על התנהגות חסידיו לא הייתה תשובה בפיו, וזה גרם להחרפת המחלוקת על החסידות. לימים, טען [[אדמו"ר הזקן]] שההתנהגות הלא מתונה של חסידיו הייתה בין הגורמים לחרמות שהוטלו על החסידים בליטא{{הערה|שם=אג"ק|'''אגרות קודש - אדמו"ר הזקן''' (קה"ת, תשמ"ד), אגרת נ"א, עמ' קכ"ה-קכ"ו (אגרת ששלח לרבי אברהם מקליסק), במהדורת [[תשע"ב]] אגרת פ"ט עמ' שמ"ד-שמ"ה. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' שעב ואילך. חלק ג', ע' קנט ואילך (המכתב הארוך; בתרגום חופשי ללה"ק - שמועות וסיפורים (הוצאת תש"נ), חלק ג', ע' 7 ואילך). חלק ד', ע' רצג.}}. רק גערתו של הרב המגיד הועילה להפסיק את התנהגותם. ר' אברהם הפסיק להנהיג חסידים, והתבטל לחלוטין למורו וחברו רבי [[מנחם מענדל מהורודוק]]{{הערה|שם=אג"ק הריי"צ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ שם.}}.
@@ שורה 23: / שורה 24: @@
 בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש - אדמו"ר הזקן נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה".
-באותם שנים סבל רבי אברהם רבות מאחד מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה ב[[ארץ ישראל]] ושמו [[אלעזר מדיסנא]], אלעזר זה הציק לרבי אברהם בכל מיני הצקות וביזה אותו בביזויים נוראיים. הוא היה רגיל לומר אשר מי שאינו הולך בדרכו הוא אפיקורס. הלשין עליו בפני האדמו"ר ר' [[יעקב שמשון משפיטיווקא]] שהיה מתנגד מתון לרבי אברהם, אולם זה האחרון הזדעזע מדבריו ושלח לרבי אברהם שצריך לנדותו, אולם רבי אברהם התנגד לכך מכיון שפחד שאלעזר יגרום נזק ממשי על ידי הלשנות באם ינדוהו. אלעזר זה לא הסתפק בחירופים וגידופים אלא אף הביא לנזק ממשי כאשר סיפר לחכם של הספרדים ר' יצחק אבולעפיא על פרטי המחלוקת בין רבי אברהם לאדמו"ר הזקן, ואף הוסיף ואמר לו אשר אדמו"ר הזקן אינו מתכוון להמשיך לשלוח כספי תמיכה לחסידים בארץ ישראל, ובכך גרם לספרדים להימנע מלהלוות כסף לחסידים מפחד שמא לא ימצאו מאיפה להחזיר. דבר זה אף גרם להורדת קרן ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד]] בעיני חכמי הספרדים.
+באותם שנים סבל רבי אברהם רבות מאחד מחסידי אדמו"ר הזקן שהיה ב[[ארץ ישראל]] ושמו [[אלעזר דיסנר]], אלעזר זה הציק לרבי אברהם בכל מיני הצקות וביזה אותו בביזויים נוראיים. הוא היה רגיל לומר אשר מי שאינו הולך בדרכו הוא אפיקורס. הלשין עליו בפני ה[[אדמו"ר]] ר' [[יעקב שמשון משפיטיווקא]] שהיה מתנגד מתון לרבי אברהם, אולם זה האחרון הזדעזע מדבריו ושלח לרבי אברהם שצריך לנדותו, אולם רבי אברהם התנגד לכך מכיון שפחד שאלעזר יגרום נזק ממשי על ידי הלשנות באם ינדוהו. אלעזר זה לא הסתפק בחירופים וגידופים אלא אף הביא לנזק ממשי כאשר סיפר לחכם של ה[[ספרדים]] ר' [[יצחק אבולעפיא]] על פרטי המחלוקת בין רבי אברהם לאדמו"ר הזקן, ואף הוסיף ואמר לו אשר אדמו"ר הזקן אינו מתכוון להמשיך לשלוח כספי תמיכה לחסידים בארץ ישראל, ובכך גרם לספרדים להימנע מלהלוות כסף לחסידים מפחד שמא לא ימצאו מאיפה להחזיר. דבר זה אף גרם להורדת קרן ה[[בעל שם טוב]] ו[[המגיד]] בעיני חכמי הספרדים.
 את כל דבריו תלה אלעזר הנ"ל באילן גדול, באמרו אשר אדמו"ר הזקן נוטר בליבו [[שנאה]] כבושה לרבי אברהם, וכך בשנת [[תקס"א]] שלח רבי אברהם איגרת לאדמו"ר הזקן בה הוא מספר את כל השתלשלות הענינים, ומבקש ממנו שלא יקבל לשון הרע מאת אלעזר זה{{הערה|1= נדפס ב[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6664&st=&pgnum=172 אגרות בעל התניא ובני דורו ע' קנה. {{PDF}}.]}}. כן שב במכתב זה ומבקש מחילה על כל עניני המחלוקת שהיה ביניהם. אך גם באיגרת זו נרמזת בדקות ביקורתו של רבי אברהם על שיטתו של רבינו, בהביאו את דברי חכם הספרדים שתמה כיצד מגלים רזי תורה לאיש בעל מידות רעות כאלעזר.
@@ שורה 32: / שורה 33: @@
 ==אחרית ימיו==
-נראה שבמשך השנים סבל רבי אברהם מאסונות שונים שפגעו בבני משפחתו. רבי אברהם הכהן מקליסק נפטר ב[[ד' בשבט]] ה'[[תק"ע]], ונטמן בבית העלמין בטבריה. על מצבתו נכתב: "פה נטמן אדמו"ר הרב הגדול והקדוש כמוהר"ר אברהם במו"ה אלכסנדר כהן לאל עליון".
+נראה שבמשך השנים סבל רבי אברהם מאסונות שונים שפגעו בבני משפחתו. רבי אברהם הכהן מקליסק נפטר ב[[ד' בשבט]] ה'[[תק"ע]], ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]]. על מצבתו נכתב: "פה נטמן אדמו"ר הרב הגדול והקדוש כמוהר"ר אברהם במו"ה אלכסנדר כהן לאל עליון".
 קונטרסו "חסד לאברהם" נדפס בסוף הספר "חסד לאברהם" לרבי [[אברהם המלאך]].
@@ שורה 43: / שורה 44: @@
 [[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
 [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בטבריה]]
-[[קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם]]