כתיבת ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף

ב[[לקוטי שיחות]] חלק כ"ג,{{הערה|[[לקוטי שיחות]], '''[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=186&hilite= חלק כ"ג]''', עמ' 17 ואילך.}} מבאר [[הרבי]], שאין חילוק בין דעות הרא"ש להרמב"ם, בנוגע לגדר מצות הכתיבה, האם היא ללמוד, שכן מתוכן דברי הרא"ש - "וזהו בדורות הראשונים כו'", הם בהמשך ללשון ודעת הרמב"ם (שהביא לפני זה), ומזה מובן, שאין כוונת הרא"ש לחדש גדר חדש במצות כתיבת ספר תורה, אלא רק לחלק (בין הזמנים) בנוגע לשאלה איזה ספרים לכתוב, ש"האידנא" המצוה היא "לכתוב חומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן להגות בהן הוא ובניו". בהמשך, מבאר הרבי שגדר המצוה נשאר, ורק אופן קיומה משתנה, ומבאר הרבי את פסק ה[[רמ"א]]{{הערה|הרמ"א, [[שלחן ערוך]], '''[https://www.sefaria.org.il/Shulchan_Arukh%2C_Yoreh_De'ah.270?lang=he יורה דעה]''', ע"ר.}} "אבל לקחו כך ולא הגי' בו דבר הוי כחוטף מצוה מן השוק ואינו יוצא בזה", והוא יוצא ידי חובה, דוקא אם "שכר לו סופר לכתוב לו ספר תורה או שקנאו והוא הי' מוטעה והגיהו",{{הערה|בשונה מדעת רש"י והנמוק"י, שגם כשלקח ספר תורה מן השוק מקיים את המצוה.}} שאין פסק זה אמור אלא בכתיבת ספר תורה, אבל בנוגע לחומשי התורה ומשנה וגמרא ופירושיהן, ש"האידנא" מתקיימת בהם מצות כתבו לכם (לדעת הרא"ש), לפי הכל, יוצאים על ידי קניית ספרים והלימוד בהם.{{הערה|וראו גם דעת קדושים, סוסק"ז.}} ומסביר הרבי, שלפי הכל, מצות 'כתבו לכם' היא גדר של "קבלת התורה", שזה נעשה על ידי העשיה שלו לקחת ולקבל את התורה וללמוד בה.