58
עריכות
←היסטוריה: מקור
אין תקציר עריכה |
(←היסטוריה: מקור) |
||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון. | חלוקה במתכונת זו לא חזרה על עצמה עד [[י"א ניסן]] [[תשמ"ו]] (יום הולדתו של הרבי שחל אז ביום ראשון), בו הלך הרבי ל[[מקווה]] (כמנהגו בכל יום שהלך ל{{ה|אוהל}}), וכשחזר ל-770 יצא מחדרו, וחילק דולרים לקהל עד שהחלוקה נעצרה כעבור שעה וחצי, בכדי שיוכל לנסוע לאוהל. היה זה י"א ניסן הראשון (מאז שנת [[תשל"א]]) שלא צויין על ידי הרבי בהתוועדות, וזו הייתה ההתייחסות הפומבית היחידה אליו. מאז הפכה החלוקה לקבועה, ונערכה בכל יום ראשון. | ||
הרבי הסביר את הנוהג בדברים שחותנו [[הרבי הריי"צ]] נהג לומר לעיתים תכופות: "כאשר שני יהודים נפגשים, עליהם לראות שתצא מכך תועלת ליהודי שלישי". הרבי רצה להפוך את פגישתו עם כל אחד ואחד מפגישה סתמית ל[[שליחות מצווה]] לתת את הדולר או חילופו ל[[צדקה]], בכדי לערב כל אחד במעשה טוב עבור אדם שלישי - מקבל הדולר לצדקה. הרבי המליץ לנהוג כך גם במקומות נוספים, ולנצל כל פגישה בין יהודים להוספה בצדקה{{הערה|שיחת שבת פרשת בשלח תשמ"ח (סה"ש ח"א ע' 239).}}. | |||
באחת הפעמים כשנשאל הרבי כיצד אינו מתעייף חייך והשיב: "כל יהודי הוא יהלום - ואיך אפשר להתעייף מספירת יהלומים?"{{הערה|[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=107&CategoryID=205 כשסופרים ייהלומים לא מתעייפים] באתר חב"ד.}}. | |||
ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים. | ב[[ר"ח אייר]] [[תשל"ח]] חילק הרבי ל[[התלמידים השלוחים]] ל[[מגדל העמק]] שני שטרות של דולר לצדקה, כשב[[שיחה]] שאמר קודם לכן נימק הרבי שזה "כדי לעשות אחיזה בעניינים גשמיים". כשהוכנסה השיחה לרבי להגהה הוסיף ב[[כתב יד קודש|כתב ידו הקדוש]] על קטע זה [[מראי מקומות|מראה מקום]] לדברי ה[[רמב"ן]]{{הערה|על התורה לך לך יב, ו}}, המבאר שה[[נביא]]ים היו עושים פעולה גשמית בעת שמתנבאים כדי לתת לנבואה אחיזה גשמית שתבטיח שהיא תתקיים. | ||