27,062
עריכות
חייל של המלך (שיחה | תרומות) |
מ (החלפת טקסט – "דוגמא חיה" ב־"דוגמא חיה") |
||
שורה 126: | שורה 126: | ||
בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ חידושי תורה בענייני משיח וגאולה (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), מרכז הקובץ היה הסברה אודות קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] והופיעו בו חידושי תורה מרבנים שונים מחב"ד בכיוון זה. בהמשך הוציא הרב סלונים חוברת נוספת בענייני חינוך כשגם בה נכתב על הרבי התואר 'מלך המשיח'. לאחר פניית מספר חסידים לרבי בטענה שפרסום הדברים יעשה חילול ה', הרבי אמר לשאול את הרבנים האם אפשר להפיץ את הקונטרס, לאחר שהרבנים פסקו שאין לפרסם את החוברות ברבים, דרש להפסיק את פרסום החוברות בהסבר שהם גורמים מחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג] מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}. | בשנת [[תשמ"ג]], פרסם ר' [[משה סלונים]] קובץ חידושי תורה בענייני משיח וגאולה (במימונו של ר' [[זושא ריבקין]]), מרכז הקובץ היה הסברה אודות קבלת מלכותו של [[הרבי]] כ[[מלך המשיח]] והופיעו בו חידושי תורה מרבנים שונים מחב"ד בכיוון זה. בהמשך הוציא הרב סלונים חוברת נוספת בענייני חינוך כשגם בה נכתב על הרבי התואר 'מלך המשיח'. לאחר פניית מספר חסידים לרבי בטענה שפרסום הדברים יעשה חילול ה', הרבי אמר לשאול את הרבנים האם אפשר להפיץ את הקונטרס, לאחר שהרבנים פסקו שאין לפרסם את החוברות ברבים, דרש להפסיק את פרסום החוברות בהסבר שהם גורמים מחלוקת עם יהודים רבים והדרך להבאת הגאולה היא דווקא באהבת ישראל{{הערה|[https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/08/10-08-2020-14-18-47-ליקוט-מענות-קודש-תשמג.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג] מענה כה, תוכן המענה כפי שהועבר בטלפון ע"י הרב חדקוב נדפס ב[[ימי תמימים]] חלק ו'}}. | ||
בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את ספרו "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]"{{הערה|אז עדיין לא נקרא בשם זה}} שכלל ביאור בסימני מלך המשיח על פי הרמב"ם תוך רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. כאשר שלח את חיבורו לרבי לא קיבל מענה. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי, בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}} ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/06-07-2020-15-03-39-ליקוט-מענות-קודש-תשדמ.pdf ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענות קעא ורמד)}}. לאחר מכן כששאל הרב וולפא את הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. בהמשך לכך שלל הרבי את הפרסום גם בשיחות פומביות: בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות דוגמא | בשנת [[תשד"מ]] הכין הרב [[שלום דובער וולפא]] לדפוס את ספרו "[[יחי המלך (ספר)|יחי המלך]]"{{הערה|אז עדיין לא נקרא בשם זה}} שכלל ביאור בסימני מלך המשיח על פי הרמב"ם תוך רמזים על זהותו של הרבי כמשיח. כאשר שלח את חיבורו לרבי לא קיבל מענה. לאחר מכן קיבל את הסכמתם של הרבנים [[משה פיינשטיין]] ו[[זלמן שמעון דבורקין]] וכתב לרבי שמתכנן לקבל גם את הסכמתם של [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]]. לאחר כמה שבועות קיבל טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|הרב חודקוב]], שהעביר לו את מענה הרבי, בו שלל ממנו להדפיס, לדבר או לכתוב בכל ענייני משיח{{הערה|{{ציטוטון|לטלפנו בשמי: כנראה עושה עצמו אינו מבין, מה שעניתי מאז, שאפשר להזיק כמה רחמנא ליצלן, לחב"ד ולהפצת המעיינות על ידי כתיבה בענין כו' – שכוונתי היתה בעיקר אליו וד"ל. והנני מזהירו, שיפסיק לדבר, או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בעניני משיח – הן בשמו, והן בשם אחר, ע"י שליח וכיו"ב – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס ושלום יעשה משהו בזה, ידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל. פשוט שהנ"ל כולל פירוש על עניני משיח שברמב"ם, או ספרים אחרים ומאמרי דא"ח, וכל כיוצא בזה}} ([https://chabad.info/wp-content/uploads/2020/07/06-07-2020-15-03-39-ליקוט-מענות-קודש-תשדמ.pdf ליקוט מענות קודש תשד"מ] מענות קעא ורמד)}}. לאחר מכן כששאל הרב וולפא את הרב [[בנימין קליין]] מדוע כאשר שלח לרבי את חיבורו לא ענה הרבי כלום ולאחר כמה חודשים נענה בתשובה כה חריפה, נענה, שבאותו יום בו קיבל את התשובה, הגיע מכתב מאחד הרבנים בירושלים בו כתב לרבי, ששמע שהרב וולפא עומד להוציא ספר שיגרום לחילול ה'. בהמשך לכך שלל הרבי את הפרסום גם בשיחות פומביות: בליל יו"ט הראשון של [[חג הסוכות]] [[תשמ"ה]] רמז הרבי קצרות לשלילת העיסוק בקבלת המלכות של מלך המשיח על ידי העם באומרו שהעבודה המוטלת היא להראות [[דוגמא חיה]] של חסיד ואילו בעניין זה יש לסמוך על הקב"ה. לאחר מכן, בשיחת שבת פרשת [[בראשית]] דיבר הרבי בחריפות על כך שכתוצאה מפרסום זה הרחיקו ומרחיקים מ[[לימוד החסידות]] ועל ידי זה מעכבים את ביאת המשיח ולוחמים ברבותינו נשיאנו ובמלך המשיח{{הערה|ב[https://drive.google.com/file/d/1eozguxwmeXHxEfrGrUB86s0ycGLpU36A/view הנחה מההתוועדות] שנדפסה ב[[התוועדויות]] תשמ"ה ח"א ע' 465 ואילך נדפסו חלק מהדברים שנאמרו בהתוועדות וחלקם האחר לא בא בדפוס לרוב חריפותו}}. | ||
במהלך התוועדות חסידים במונטריאול ב[[חג הפורים]] תשמ"ח{{הערה|התוועדות שהתקיימה לאור אי עריכת ההתוועדות הקבועה בפורים שלא התקיימה בעקבות הסתלקות הרבנית והפסקת התוועדויות הרבי בימי חול}} הועלתה יוזמה, לאור דברי הרבי ב[[שיחת קודש]] אודות "כל הפושט יד נותנים לו", לחתום יחדיו על מכתב לרבי ובו בקשה על התגלותו המיידית בתור מלך המשיח. בין החותמים נמנה רב הקהילה הרב [[יצחק הנדל]] שלצד חתימתו הוסיף הערה ש"הרבי ימהר את הגאולה האמיתית והשלימה". הנוכחים החליטו שעל המכתב להישאר חשאי ושלא יתפרסם ותהיה ממנו "יניקה לחיצונים" ושניים מחברי הקהילה{{הערה|ר' יחיאל יוסף צייטלין וגיסו}} נסעו בשליחות החותמים מיד למסור זאת לרבי בידיהם אך לפועל הדבר לא הסתייע והם מסרו זאת לידי [[וועד המסדר]] שיעבירוהו לרבי. לפועל, בניגוד למה שסוכם בעת החתימה, הוסיף ר' [[יוסף יצחק פריז]] בראש המכתב את המילים: "לאנ"ש די בכל אתר ואתר" וצילום המכתב התגלגל גם למקומות נוספים. שבועיים אחר כך צלצל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב הענדל בטלפון ומסר לו את שאלות הרבי בתגובה על המכתב: {{ציטוטון|1) מהיכן דנתוני? 2) האם כל הפס"ד שלו הם בערך הנ"ל?}}{{הערה|יתבררו ויתלבנו ע' 106, שליחות כהלכתה}}, ועוד שאל האם הוא חשב האם זה יעזור להפצת המעיינות והוסיף: הרי זה יעורר מלחמה נמרצה. על השאלה "מהיכן דנתוני?" ענה הרב הנדל שיש מקור לדברים ב'הלכות מלך המשיח' ב[[רמב"ם]] שהכתוב שם מתאים לרבי בדיוק, ובקשר למיעוט בהפצת המעיינות ענה שעל פי המוסכם בעת החתימה המכתב לא יועד לפרסום והוא אף נשלח לרבי ישירות בגלל סיבה הזו. על כך ענה הרבי: "מהו הלשון "די בכל אתר ואתר""? והרב הנדל שלא ידע מההוספה המאוחרת השיב שלא יודע על כזו לשון בהקשר למכתב, ועל כך ענה הרבי: "חתימת ידו מגיד מה שהוא יודע"{{הערה|אחר כך נודע דבר ההוספה והאחראי הודיע לרבי שהיה זה בלא ידיעתו של הרב הנדל וביקש תיקון. כעבור תקופה קצרה, ב[[י"א ניסן]] תשמ"ח, התייחס הרבי בצורה מיוחדת לברכת כהנים שבירכו הרב הענדל כשאומר (בתרגום מאישי): "'''בתחיית המתים, כאשר "משה ואהרן עמהם" ישמע כל אחד ואחד מישראל את כל הענינים הללו מפי אהרן הכהן, בבית המקדש השלישי, בית גדול וברכה גדולה, כחלק מהעצם של "קהל גדול"'''" ו'חסידים יודעי חן' אמרו לרב הענדל שזה מעין פיוס בשבילו}}. הרבי גם התבטא שאלו שחתמו על המכתב (תוכן): "אינם מן הישוב"{{הערה|פרטי המעשה על פי דברי הרב הנדל בראיון ל[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/drive/folders/1VD8PPJ1YjzuXSw0MJLrvaVdL2yd9uxqm גל' 376] ע'27, קובץ 'בשמן קדשי משחתיו' (י"א ניסן תשפ"א, [[ועד חיילי בית דוד]]) ובהשלמת פרטים מפי ר' יוסי פריז ור' יחיאל יוסף צייטלין}}. | במהלך התוועדות חסידים במונטריאול ב[[חג הפורים]] תשמ"ח{{הערה|התוועדות שהתקיימה לאור אי עריכת ההתוועדות הקבועה בפורים שלא התקיימה בעקבות הסתלקות הרבנית והפסקת התוועדויות הרבי בימי חול}} הועלתה יוזמה, לאור דברי הרבי ב[[שיחת קודש]] אודות "כל הפושט יד נותנים לו", לחתום יחדיו על מכתב לרבי ובו בקשה על התגלותו המיידית בתור מלך המשיח. בין החותמים נמנה רב הקהילה הרב [[יצחק הנדל]] שלצד חתימתו הוסיף הערה ש"הרבי ימהר את הגאולה האמיתית והשלימה". הנוכחים החליטו שעל המכתב להישאר חשאי ושלא יתפרסם ותהיה ממנו "יניקה לחיצונים" ושניים מחברי הקהילה{{הערה|ר' יחיאל יוסף צייטלין וגיסו}} נסעו בשליחות החותמים מיד למסור זאת לרבי בידיהם אך לפועל הדבר לא הסתייע והם מסרו זאת לידי [[וועד המסדר]] שיעבירוהו לרבי. לפועל, בניגוד למה שסוכם בעת החתימה, הוסיף ר' [[יוסף יצחק פריז]] בראש המכתב את המילים: "לאנ"ש די בכל אתר ואתר" וצילום המכתב התגלגל גם למקומות נוספים. שבועיים אחר כך צלצל המזכיר הרב [[יהודה לייב גרונר]] לרב הענדל בטלפון ומסר לו את שאלות הרבי בתגובה על המכתב: {{ציטוטון|1) מהיכן דנתוני? 2) האם כל הפס"ד שלו הם בערך הנ"ל?}}{{הערה|יתבררו ויתלבנו ע' 106, שליחות כהלכתה}}, ועוד שאל האם הוא חשב האם זה יעזור להפצת המעיינות והוסיף: הרי זה יעורר מלחמה נמרצה. על השאלה "מהיכן דנתוני?" ענה הרב הנדל שיש מקור לדברים ב'הלכות מלך המשיח' ב[[רמב"ם]] שהכתוב שם מתאים לרבי בדיוק, ובקשר למיעוט בהפצת המעיינות ענה שעל פי המוסכם בעת החתימה המכתב לא יועד לפרסום והוא אף נשלח לרבי ישירות בגלל סיבה הזו. על כך ענה הרבי: "מהו הלשון "די בכל אתר ואתר""? והרב הנדל שלא ידע מההוספה המאוחרת השיב שלא יודע על כזו לשון בהקשר למכתב, ועל כך ענה הרבי: "חתימת ידו מגיד מה שהוא יודע"{{הערה|אחר כך נודע דבר ההוספה והאחראי הודיע לרבי שהיה זה בלא ידיעתו של הרב הנדל וביקש תיקון. כעבור תקופה קצרה, ב[[י"א ניסן]] תשמ"ח, התייחס הרבי בצורה מיוחדת לברכת כהנים שבירכו הרב הענדל כשאומר (בתרגום מאישי): "'''בתחיית המתים, כאשר "משה ואהרן עמהם" ישמע כל אחד ואחד מישראל את כל הענינים הללו מפי אהרן הכהן, בבית המקדש השלישי, בית גדול וברכה גדולה, כחלק מהעצם של "קהל גדול"'''" ו'חסידים יודעי חן' אמרו לרב הענדל שזה מעין פיוס בשבילו}}. הרבי גם התבטא שאלו שחתמו על המכתב (תוכן): "אינם מן הישוב"{{הערה|פרטי המעשה על פי דברי הרב הנדל בראיון ל[[שבועון בית משיח]] [https://drive.google.com/drive/folders/1VD8PPJ1YjzuXSw0MJLrvaVdL2yd9uxqm גל' 376] ע'27, קובץ 'בשמן קדשי משחתיו' (י"א ניסן תשפ"א, [[ועד חיילי בית דוד]]) ובהשלמת פרטים מפי ר' יוסי פריז ור' יחיאל יוסף צייטלין}}. |