31,664
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 33: | שורה 33: | ||
===בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ===בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים כותאיס (גרוזיה)]]}} | ||
הפעילות הראשונה של חסידי חב"ד בגיאורגיה היתה בסביבות שנת [[תרנ"ג]] כאשר הרב [[שלמה יהודה ליב אליעזרוב]] יצא במסעו כ[[שד"ר]] לטובת איסוף כספים לטובת הקהילה היהודית ב[[ארץ ישראל]], וכאשר ביקר בחצרו של אדמו"ר הרש"ב, ביקש ממנו הרבי שבמהלך שהותו במדינה "יזרע רוחניות ויקבץ גשמיות". בשנת [[תרס"ה]] ביקר הרב אליעזרוב שוב במדינה ופעל בה רבות עד לחזרתו ל[[חברון]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/toldot/23/3.htm תולדות חב"ד בארץה קודש פרק כג].}}. | |||
כ-15 שנה לאחר הקמת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]], עלה ברצונו להרחיב את רשת הישיבות ולהקים סניפים ברחבי גיאורגיה, במטרה לחזק את הזהות היהודית של התושבים היהודיים במדינה. באותה תקופה קרא לחסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] ובירר אצלו אפשרות שיקח על עצמו את המשימה, כשבתוך הדברים התבטא בפניו "זה שלוש שנים שהננו חושבים בדבר יהודי גרוזיה, ורצוני לשלוח אותך לשם". | כ-15 שנה לאחר הקמת רשת ישיבות [[תומכי תמימים]] על ידי [[אדמו"ר הרש"ב]], עלה ברצונו להרחיב את רשת הישיבות ולהקים סניפים ברחבי גיאורגיה, במטרה לחזק את הזהות היהודית של התושבים היהודיים במדינה. באותה תקופה קרא לחסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] ובירר אצלו אפשרות שיקח על עצמו את המשימה, כשבתוך הדברים התבטא בפניו "זה שלוש שנים שהננו חושבים בדבר יהודי גרוזיה, ורצוני לשלוח אותך לשם". | ||
אף שלפעול הרב דבוסקין לא נשלח לבסוף, שלח אדמו"ר הרש"ב במקומו כמה מחשובי החסידים, שפעלו בגיאורגיה בשליחותו. השליח הראשון היה הרב [[שמואל לויטין]] שנשלח בשנת [[תרע"ו]] לעיר כותאיס שבגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הרב לויטין הביא תחתיו כעשרים משפחות נוספות של חסידי חב"ד, שהתמנו בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים. אדמו"ר הרש"ב שיגר לאורך כל התקופה סכומי כסף נכבדים לרב לויטין במטרה לסייע לו בעבודתו, והפעולה הגדולה ביותר שלו היתה הקמת ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]], שבשנות השיא שלה למדו בה בלבד כ-600 תלמידים. | אף שלפעול הרב דבוסקין לא נשלח לבסוף, שלח אדמו"ר הרש"ב במקומו כמה מחשובי החסידים, שפעלו בגיאורגיה בשליחותו. השליח הראשון היה הרב [[שמואל לויטין]] שנשלח בשנת [[תרע"ו]] לעיר כותאיס שבגרוזיה, לכהן כרב ראשי של מספר עיירות מרכזיות בהם העמיד תלמידים רבים. הרב לויטין הביא תחתיו כעשרים משפחות נוספות של חסידי חב"ד, שהתמנו בקהילות השונות כרבנים, מלמדים ושוחטים. אדמו"ר הרש"ב שיגר לאורך כל התקופה סכומי כסף נכבדים לרב לויטין במטרה לסייע לו בעבודתו, והפעולה הגדולה ביותר שלו היתה הקמת ישיבת [[תומכי תמימים כותאיס]], שבשנות השיא שלה למדו בה בלבד כ-600 תלמידים. אדמו"ר הריי"צ התבטא אודות הרב לויטין{{הערה|אגרות-קודש, כרך יא, עמוד ל.}} שהוא נחשב ל'ראש המדינה', ויחס את ההצלחה האדירה לפעולותיו{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד קצז: "אשר החיה את אחינו בית ישראל ה' עליהם יחיו במדינת גרוזיע אשר עשה מארץ מלחמה כרם חמד יברכהו ה'", ראו שם באריכות.}}. | ||
רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}. | רבי [[יצחק זאב מבריסק]] העריך ביותר את העבודה שנעשתה במקום בשליחותו של אדמו"ר הרש"ב, ובעקבותיו הצלחתו הכבירה של הרב לויטין אף שלח לשם את שני תלמידיו הקרובים ביותר בכדי להוסיף עוד בקודש{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]] חיפשו אותו השלטונות הסובייטים ובעקבות כך ברח לעיר באטום והפסיק את פעולתו, כשחסידים אחרים ממשיכים אותו.}}. | ||
| שורה 42: | שורה 44: | ||
בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי|יהודיות]], כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. | בין החסידים שאדמו"ר הרש"ב בעצמו שלח לסייע לרב לויטין, היה הרב [[אברהם לוי סלווין]], שנשלח בשנת [[תרע"ז]] לעיר קולאשי, שם התגוררו באותה עת כ-3,000 משפחות [[יהודי|יהודיות]], כשמלבד פעולותיו בקולאשי עצמה, הסתובב ב[[מסירות נפש]] בערים ועיירות הסמוכות, בהן ייסד מקוואות טהרה, מוסדות חינוך, [[חיידר|חדרים]] לילדים ו[[ישיבה|ישיבות]] לבחורים. בקולאשי עצמה ייסד ישיבה, ו[[תלמוד תורה]] גדול עם מאות תלמידים{{הערה|בשנת [[תרפ"ה]], לאחר שהרב לויטין נמלט מאימת השלטונות הסובייטים, החליף אותו כרב הקהילה ו[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] בכותאיס.}}. | ||
כן פעלו במדינה הרב [[נחום שמריהו ששונקין]], הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועוד. | |||
===בתקופת אדמו"ר הריי"צ=== | ===בתקופת אדמו"ר הריי"צ=== | ||
| שורה 60: | שורה 64: | ||
עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], וכן בניהם ותלמידיהם, הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]]{{הערה|שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.}} וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו. | עם זאת, הפעילות עצמה המשיכה על ידי תלמידיהם של שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שנותרו מעבר למסך הברזל, בראשם ה'חכמים' וראשי העדה בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], וכן בניהם ותלמידיהם, הרב [[שלום דובער אליגולשוילי]]{{הערה|שהוריו התקרבו לחסידות על ידי שלוחי אדמו"ר הרש"ב, וכשנולד להם בן לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, קראו לו בשמו.}} וחסידים נוספים שהמשיכו להחזיק את רשת מוסדות החינוך והטהרה שהוקמו לאורך עשרות שנים על ידי שלוחי רבותינו נשיאינו. | ||
בשנת [[תשכ"ז]] הזכיר הרבי את פעולות שלוחי אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ במדינה, והתבטא בקשר לכך בפני הרב לויטין{{הערה|'זכרונות יעקב' מהרב יעקב מיכאלשווילי, כפר-חב"ד, תשס"א}} כי בשנה הבאה כבר יזכו יוצאי גרוזיה להשתתף בשמחת תורה יחד עמנו{{הערה|ראו גם 'ספר השליחות', קה"ת, תשמ"ז, עמוד 275.}}. בין הדברים התבטא הרבי: "ביתר שאת וביתר עוז החלה הפצת החסידות בין הספרדים בימי כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע - על-ידי שיגור שלוחים לעדות אלו... ולאחר-מכן בתנופה ובעוצמה גדולה יותר בימי כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהתרחבות ובהתפשטות". | |||
בשנת [[תשל"א]], בעקבות שינוי מדיניות השלטון הסובייטי שהחל לאפשר בצורה מדורגת ליהודי ברית המועצות לצאת אל מעבר למסך הברזל, יזם הרבי הקמתם של שיכונים מיוחדים לקליטת העולים, בהם הרחבת [[שיכון חב"ד לוד]] והקמתה של [[נחלת הר חב"ד]], ודאג לקליטה הרוחנית של העולים, שיכנסו למוסדות חינוך תורניים, ירשמו לישיבות ולמוסדות חב"ד, ויתאגדו בבתי כנסת וישמרו על הצביון הרוחני לו זכו לפני עלייתם ואף לחזק אותו, ופתח במערכה נרחבת לטובת עולי גרוזיה מתוך דאגה שלא יקרה כפי שקרה בעליות אחרות, שרבים מהעולים חוו ירידה רוחנית, ובפרט בדורות ההמשך שלהם. | בשנת [[תשל"א]], בעקבות שינוי מדיניות השלטון הסובייטי שהחל לאפשר בצורה מדורגת ליהודי ברית המועצות לצאת אל מעבר למסך הברזל, יזם הרבי הקמתם של שיכונים מיוחדים לקליטת העולים, בהם הרחבת [[שיכון חב"ד לוד]] והקמתה של [[נחלת הר חב"ד]], ודאג לקליטה הרוחנית של העולים, שיכנסו למוסדות חינוך תורניים, ירשמו לישיבות ולמוסדות חב"ד, ויתאגדו בבתי כנסת וישמרו על הצביון הרוחני לו זכו לפני עלייתם ואף לחזק אותו, ופתח במערכה נרחבת לטובת עולי גרוזיה מתוך דאגה שלא יקרה כפי שקרה בעליות אחרות, שרבים מהעולים חוו ירידה רוחנית, ובפרט בדורות ההמשך שלהם. | ||
בין הפעילים המרכזיים בתחום זה, היה הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]]. בחלק ממוסדות חב"ד המרכזיים אף שונה הבלאנק הרישמי ונוסף בהם שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן. לזכרו של הרב לויטין שהיה חלוץ הפעילות בגרוזיה שהיהודים במדינה כולה חייבים לו את זהותם הרוחנית, נקרא בית הכנסת המרכזי של העדה הגיאורגיה בקרית מלאכי בשם 'בית שמואל', על שמו. | בין הפעילים המרכזיים בתחום זה, היה הרב [[שלום דובער ליפשיץ]] שניהל וארגן את קליטתם הרוחנית של יהודי גרוזיה, סידר להם מקומות יישוב בקרב קהילות [[חב"ד]]; פתח להם בתי כנסת; דאג להם לרבנים [[חסיד]]י [[חב"ד]]; קלט את בניהם בישיבות [[תומכי תמימים]] ועוד; כל זאת בעידודו של [[הרבי]], ובשיתוף עם הנהלת מוסדות חב"ד בראשות הרב [[אפרים וולף]]. בחלק ממוסדות חב"ד המרכזיים אף שונה הבלאנק הרישמי ונוסף בהם שהם מיועדים לעולי בוכרה, גיאורגיה ותימן. לזכרו של הרב לויטין שהיה חלוץ הפעילות בגרוזיה שהיהודים במדינה כולה חייבים לו את זהותם הרוחנית, נקרא בית הכנסת המרכזי של העדה הגיאורגיה בקרית מלאכי בשם 'בית שמואל', על שמו. | ||
מלבד פעולותיו, זעק הרבי בפומבי את זעקתם של יוצאי גרוזיה, ותבע במספר התוועדויות ומכתבים שלא ימנעו מהם לחנך את בניהם בדרך המסורה להם מאבותיהם, והתחנן בפני החסידים שיפעלו בכל האפשרויות העומדות בפניהם למען עולי גרוזיה{{הערה|ראו לדוגמא התוועדות שבת-קודש פרשת ויגש, ז' בטבת תשל"ב, שיחות קודש חלק א' עמוד 596 ואילך.}}. | |||
כמענה לקריאת הרבי, פעלה גם הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק ארץ הקודש]] והקימה והרחיבה מספר מוסדות כמענה לגל העלייה הגדול, בהם [[בית ספר חב"ד נוף הגליל]] שנוסד באותן שנים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=15946&CategoryID=2470 כתבה באתר צעירי חב"ד על מנהל בית הספר הרב דני לוי].}}. | |||
כמו כן, חיזק הרבי את הרבנים יוצאי העדה גיאורגית שנמנו על חסידי חב"ד, שיפעלו וידאגו ליהדותם ולמצבת הרוחני של כל בני העדה, בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], ועוד, שנמנו כולם על מנהיגי יהדות גרוזיה. | כמו כן, חיזק הרבי את הרבנים יוצאי העדה גיאורגית שנמנו על חסידי חב"ד, שיפעלו וידאגו ליהדותם ולמצבת הרוחני של כל בני העדה, בהם הרב [[יהודה בוטרשווילי]], חכם [[משה מיכאלשוילי]], חכם [[יעקב מיכאלשוילי]], חכם [[בן ציון מיכאלשוילי]] הרב [[רפאל אלאשווילי]], ועוד, שנמנו כולם על מנהיגי יהדות גרוזיה. | ||
| שורה 73: | שורה 83: | ||
===לאחר נפילת מסך הברזל=== | ===לאחר נפילת מסך הברזל=== | ||
עם פתיחת שערי ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, חזרו חסידי חב"ד לפעול ברחבי גיאורגיה, ושלוחי הרבי יצאו למרכזים היהודיים במדינה, ופעלו להפרחת השממה ולחיזוק הזהות היהודית. | עם פתיחת שערי ברית המועצות ונפילת מסך הברזל, חזרו חסידי חב"ד לפעול ברחבי גיאורגיה, ושלוחי הרבי יצאו למרכזים היהודיים במדינה, ופעלו להפרחת השממה ולחיזוק הזהות היהודית. | ||
בשנת תשנ"ב, נשלח הרב [[רפאל אלאשוילי]], רבה הראשי של יהדות גאורגיה בישראל, לחזק את היהדות במדינה. | |||
בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב מאיר וציפי קוזלובסקי וייסדו בה בית חב"ד, ובמהלך השנים הצטרפו לעיר גם השלוחים הרב בן ציון ורחל ישראלי והרב זלמן וברכה זקס, ויחד הקימו בעיר את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "גן ישראל", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה. | בשנת [[תשס"ה]] הגיעו לעיר הבירה טבילסי הרב מאיר וציפי קוזלובסקי וייסדו בה בית חב"ד, ובמהלך השנים הצטרפו לעיר גם השלוחים הרב בן ציון ורחל ישראלי והרב זלמן וברכה זקס, ויחד הקימו בעיר את גן הילדים "ילדי מנחם", בית הספר "אור אבנר", פעילות הנוער ENERJEW ופעילות הסטודנטים EUROSTARS, מחנות קיץ "גן ישראל", מערך שיעורי תורה, ופעילות עם מטיילים וישראלים בגיאורגיה. | ||
| שורה 90: | שורה 102: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*'''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''', תפארת רפאל | *'''אדמו"רי חב"ד ויהדות גרוזיה''', תפארת רפאל | ||
*הרב שמעון בן יצחק, '''האות והמופת''' שני חלקים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=14045&CategoryID=2263 סקירה על הספר].}} | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[chabadtbilisi.ge/about/ אתר בית חב"ד בטבילסי]''' | *'''[chabadtbilisi.ge/about/ אתר בית חב"ד בטבילסי]''' | ||
*שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%94.pdf מה לאדמו"ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', שבועון בית משיח י"ז חשון תש"פ עמוד 28 | *שניאור ברגר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/9/92/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%91%D7%95%D7%9B%D7%A8%D7%94.pdf מה לאדמו"ר אשכנזי, ויהדות בוכרה, קווקז וגרוזיה?!...]''', שבועון בית משיח י"ז חשון תש"פ עמוד 28 | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2292&CategoryID=727 די לחכימא ברמיזא]''', סקירה חלקית על היחס של הרבי לחכמי גרוזיה במדור 'ניצוצי רבי' בשבועון התקשרות | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]] | [[קטגוריה:מדינות ברית המועצות לשעבר]] | ||