4,723
עריכות
←בית רומנו
(←קניית חצר רומנו: קוצו של יו"ד) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (7 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''נחלות רבותינו נשיאינו בחברון''' הם מספר מבנים בעיר [[חברון]] שנקנו מכספם של רבותינו נשיאינו, ומהווים את הנחלה שלהם ב[[ארץ ישראל]]. | |||
==בית הכנסת אדמו"ר האמצעי== | ==בית הכנסת אדמו"ר האמצעי== | ||
[[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]] | [[קובץ: בית הכנסת האדמור האמצעי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שיפוצים בית הכנסת [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[חברון]]]] | ||
{{ערך מורחב|בית הכנסת אדמו"ר האמצעי}} | |||
כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת ה'[[תקפ"ג]], קנה [[אדמו"ר האמצעי]] חלק מבית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצה אותו לבית כנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד{{הערה|לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף, שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]}}. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי". | כאשר עלו חסידי חב"ד ל[[חברון]] בשנת ה'[[תקפ"ג]], קנה [[אדמו"ר האמצעי]] חלק מבית הכנסת הספרדי 'אברהם אבינו', והקצה אותו לבית כנסת מיוחד עבור חסידי חב"ד{{הערה|לאחר התרחבותה של הקהילה החב"דית, הוקם בית כנסת נוסף, שנקרא לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשם [[בית מנחם חברון|בית מנחם]]}}. כינויו הנפוץ היה "בית הכנסת אברהם אבינו האשכנזי". | ||
לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב שלמה זלמן | לאחר שחרורה של חברון בשנת תשכ"ז, חודש בית הכנסת על ידי פרופ' בן ציון טבגר. זקני חברון הצביעו על המיקום המדויק של בית הכנסת החב"די. גם הגאון הרב [[שלמה זלמן אוירבך]], בבואו לחברון, הצביע מיד על המקום בו שכן. | ||
ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה. | ההתחדשות המעשית של המקום על ידי חב"ד החלה על ידי הרב [[יצחק פייביש גינזבורג]]. הוא הקים שם [[כולל]] ללימוד [[חסידות]], ובמשך שנים רבות למדו בו שיעורי חסידות. על פי הוראת הרבי לרב גינזבורג, נקרא המקום "בית הכנסת [[הרבנית מנוחה רחל|מנוחה רחל]]", על שם בתו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] שהתגוררה בחברון והייתה מהדמויות הבולטות בה. | ||
| שורה 11: | שורה 13: | ||
רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על מקום זה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בחברון. | רבותינו נשיאנו ייחסו חשיבות מיוחדת למקום, וב[[התוועדות]] ט-י כסלו [[תש"מ]], התעכב הרבי על מקום זה, ואמר שכאשר היו תחת שלטון הצאר והיהודים היו בדוחק גדול של פרנסה, גבה ה[[אדמו"ר האמצעי]] כסף מיהודים, גם עניים, ובכסף זה ציווה לקנות שטחים בחברון. | ||
בשנת ה'[[תשס"ד]] החל שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]], לשפץ את בית הכנסת ולהופכו | בשנת ה'[[תשס"ד]] החל שליח הרבי בחברון, הרב [[דני כהן]], לשפץ את בית הכנסת ולהופכו למפואר כדי שימשוך תיירים. | ||
==בית שניאורסון== | ==בית שניאורסון== | ||
[[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]] | [[קובץ: בית שניאורסון בחברון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית שניאורסון בחברון]] | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[בית שניאורסון בחברון]]}} | |||
בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]]), אשר כונתה "אם היישוב החב"די בחברון" ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והייתה נערצת על כל תושבי חברון. | בית שניאורסון היה מקום מגורה של הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] (נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ובת ה[[אדמו"ר האמצעי]]), אשר כונתה "אם היישוב החב"די בחברון" ואשר נודעה בצדקנותה וסגולותיה, והייתה נערצת על כל תושבי חברון. | ||
לאחר [[פרעות תרפ"ט]] השתלטו ערבים על הבנין. בשנת ה'[[תשל"ח]] פנה הרב [[משה לוינגר]] אל הרבי בבקשה להורות ל[[כולל חב"ד]], שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסון. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש. | לאחר [[פרעות תרפ"ט]] השתלטו ערבים על הבנין. בשנת ה'[[תשל"ח]] פנה הרב [[משה לוינגר]] אל הרבי בבקשה להורות ל[[כולל חב"ד]], שהחזיק בבעלות הרשמית על הבנין, להעניק לו יפוי-כוח על בית שניאורסון. לאחר פניות חוזרות ונשנות מצד הרב לוינגר, הורה הרבי בהודעה טלפונית מ[[י"ט כסלו]] [[תשל"ח]] לראשי [[כולל חב"ד]], לפנות בנידון לרב מורה הוראה מאנ"ש. | ||
בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. הרב לנדא | בעקבות זאת נערכה הפגישה בבית רבה של העיר [[בני ברק]], הרב [[יעקב לנדא]]. הרב לנדא, שהביע את דעתו שכדאי להעניק לרב לוינגר יפוי-כוח לגאול את בית שניאורסון. מייד לאחר שהוענק לו יפוי-הכוח, פנה הרב לוינגר לבעלי-הבית הערביים, ולאחר דין ודברים נגאל הבית. | ||
כיום נוספו לבית שניאורסון עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא 'בית השישה'. בצדו האחורי של בית שניאורסון נבנה בניין נוסף הנקרא 'בית פינק'. | כיום נוספו לבית שניאורסון עוד שתי קומות ולחזיתו הצפוני של הבניין הוצמד בניין חדש הנקרא 'בית השישה'. בצדו האחורי של בית שניאורסון נבנה בניין נוסף הנקרא 'בית פינק'. | ||
| שורה 27: | שורה 30: | ||
==בית רומנו== | ==בית רומנו== | ||
[[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]] | [[קובץ: בית רומנו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]][[קובץ: בית רומנו1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|בית רומנו]] | ||
{{ערך מורחב|בית רומנו}} | |||
===קניית חצר רומנו=== | ===קניית חצר רומנו=== | ||
| שורה 41: | שורה 45: | ||
עם קניית החצר הגדולה, כתב הר"ש הויזמאן מכתב לרבי הרש"ב ול[[רבי הריי"צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה. גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו ל[[גוי]] רשע. רק בנס הצליח הר"ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה. | עם קניית החצר הגדולה, כתב הר"ש הויזמאן מכתב לרבי הרש"ב ול[[רבי הריי"צ]], בו הוא מציע לקנות גם את החצר הקטנה יותר, הממוקמת סמוך מאוד לחצר הגדולה. הוא כותב עוד, ששביל הכניסה משותף לשתי החצרות וחלונות הבתים סמוכים מאוד זה לזה, וכיון שבעל החצר [משומד בשם דאהוד אפנדי] עומד למכור את החצר, ואי אפשר לדעת מי יקנה אותה ואלו קשיים יסבלו מהשכן החדש - לכן מוטב שיתאמצו להשיג עוד כסף ויקנו גם את החצר הקטנה. גם סביב קניין זה נערמו קשיים וכמעט שהמשומד מכר את תצרו ל[[גוי]] רשע. רק בנס הצליח הר"ש הויזמאן לשכנעו שלא למכור את הנחלה. | ||
כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי ימ"ש, כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'". | כעבור כמה חודשים קנה הר"ש הויזמאן את החצר בשליחות הרבי הרש"ב. זמן קצר לאחר סיום הקנייה מת המשומד מיתה חטופה וכך מתאר זאת הר"ש הויזמאן: "הנני לבשרו בשורה טובה מגודל שמחת לבבי והתענוג שהתענגתי ברגשת לבבי יום [[עש"ק]], בישועת ה' שהייתה על ידי בקניית חצר המשומד דאהוד אפנדרי [[יימח שמו|ימ"ש]], כי עש"ק נפגר דאהוד הנ"ל המשומד ימ"ש מחולי פתאומית ר"ל; כל אחינו בני ישראל, ספרדים ואשכנזים, פה אחד דברו על הצלחתי בקניית החצר שהיה מיועד להעשות בית מסגד גאמע ברחוב גאגאזין, ואשר בכל הון לא היה עוד אופן לקנותו, וגודל הפחד והסכנה שהיה בזה לכל החצרים שבצדו ובפרט לחצר הגדול שקנינו מרומנו שיחי'". | ||
===השתלטות על בית רומנו=== | ===השתלטות על בית רומנו=== | ||