בחירה חופשית: הבדלים בין גרסאות בדף

בנוסף לכך כותבים הראשונים, שהאמונה בבחירה הינה הכרחית גם ליסוד ההנהגות האנושיות. הרמב"ם כותב{{הערה|שמונה פרקים שם.}}{{ציטוטון|אילו היה האדם אנוס במעשיו . . היה מתחייב ביטול הלימוד והחינוך והתלמדות כל אומנות. והיה כל זה לבטלה, לאחר שאי אפשר לאדם, מפני גורם חיצוני – לדעת הסוברים כך – שלא יעשה מעשה פלוני ושלא ידע חכמה פלונית ושלא יהיה לו אופי אלמוני. והיה אז הגמול והעונש עוול גמור . . הרי שמעון זה שהרג לראובן: הואיל וזה נגזר עליו שיהרוג בעל כורחו, וזה נגזר עליו שייהרג בעל כורחו, לשם מה נעניש את שמעון? . .  והיו גם בטלות ההכנות כולן עד סופן: כבניית הבית, וקניית המזון, וברוח בעת הפחד וכיוצא בזה. כי אשר נגזר שיהיה, אי אפשר שלא יהיה.}} באופן דומה כותב רבי יוסף אלבו{{הערה|ספר העיקרים מאמר א' פרק ט'.}}: {{ציטוטון|הבחירה היא התחלה לכל הפעולות והסכמות האנושיות וההנהגות הנימוסיות שיתוקן בהם הישוב המדיני.}}. הרס"ג{{הערה|אמונות ודעות מאמר ד' פרק ד'.}} אף מוסיף שהאדם חש ויודע בעצמו שיש לו בחירה חופשית.

{{להשלים}}

מסופר ב[[תנ"ך]] על כמה וכמה מקרים בהם הקב"ה מעיד שאנשים מסויימים מוכרחים לעשות מעשי רשעות. כגון פרעה שהקב"ה חזק את ליבו שלא יוציא את עם ישראל ממצרים, סיחון והכנענים שקב"ה הקשה את ליבם שיצאו למחמה עם ישראל, עם ישראל בימי אליהו שמנה מהם הקב"ה לעשות תשובה ועוד. הרמב"ם מסביר, שדבר זה אינו בסתירה לעיקרון הבחירה חופשית. בעיקרון - כל אדם יכול לעשות כרצונו ובחירתו, אלא שלפעמים העונש אותו מעניק הקב"ה לאדם על פשעיו ובחירתו הרעה הוא שלילת בחירתו מכאן והלאה לעשות תשובה - "נמצאת אומר שלא גזר האל על פרעה להרע לישראל ולא על סיחון לחטוא בארצו ולא על הכנענים להתעיב ולא על ישראל לעבוד עכו"ם אלא כולן חטאו מעצמן וכולן נתחייבו למנוע מהן התשובה"{{הערה|משנה תורה שם פרק ו'. שמונה פרקים שם.}}.