733
עריכות
אין תקציר עריכה
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מוישע זוכמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
|רבותיו= | |רבותיו= | ||
|תלמידיו= | |תלמידיו= | ||
|חיבוריו= | |חיבוריו=עטרת ישראל, אבירי ים | ||
|השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה | |השתייכות=[[חסידות רוז'ין]] סדיגורה | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]] | [[קובץ:סאדיגורה בב.jpg|ממוזער|250px|מתארח אצל הרב [[ישעיהו הרצל]] בביקורו ב[[נוף הגליל]]]] | ||
רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר | רבי '''ישראל משה פרידמן''' ([[ד' מנחם אב]] [[תשט"ו]] (23 ביולי 1955) - [[כ"א מנחם אב]] [[תש"פ]] (11 באוגוסט 2020)) היה האדמו"ר מ[[סדיגורה]] וחבר [[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן. | נקרא על שם אבי שושלת [[רוז'ין]], רבי [[ישראל מרוז'ין]] ועל שם דוד סבו האדמו"ר מבויאן קראקא, רבי משה פרידמן. | ||
בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת פוניבז'. | בילדותו עלתה משפחתו לישראל. שם למד בישיבת קמניץ ובישיבת [[פוניבז']]. | ||
בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו. | בשנת תשל"ט נישא לרבנית שרה, בת דודו, הרב חיים משה פלדמן, חסיד [[ויז'ניץ]] מלונדון, לאחר נישואיו עבר לגור בלונדון. שם נולדו לו עשרת ילדיו. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון. | עד למינויו כאדמו"ר עמד בראש הקהילה ובראש בית המדרש וכן שימש כרבם של חסידי סדיגורה בעולם ומורה צדק בבית דין התאחדות קהילת החרדים בלונדון. | ||
קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא. | קיבל [[הסמכה לרבנות]] מהרבנים רבי [[שמואל וואזנר]], רבי [[משה פיינשטיין]], רבי דוד פוברסקי, רבי [[יצחק יעקב וייס]] ורבי חנוך דב פאדווא. | ||
בי"ט בטבת תשע"ג נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, כממלא מקום אביו. | בי"ט בטבת [[תשע"ג]] נפטר אביו האדמו"ר, והוא מונה לאדמו"ר מסדיגורא וכחבר ב[[מועצת גדולי התורה]] של [[אגודת ישראל]], כממלא מקום אביו. | ||
הנהיג את עדתו במשך | הנהיג את עדתו במשך כשבע שנים, בהם התפתחו מוסדות החסידות והוקמו מוסדות חינוך ובתי מדרש נוספים לחסידות. | ||
==קשריו עם חסידות חב"ד== | ==קשריו עם חסידות חב"ד== | ||
בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת קראון | בהיותו נער צעיר, בעת שהתגוררה משפחתו בשכונת [[קראון הייטס]] למשך תקופה, ביקש אביו האדמו"ר מר' [[אליהו יוחנן גוראריה]] - כיום רבה של חולון וחבר [[בית דין רבני חב"ד]], שהיה אז נער צעיר, ללמוד גמרא עם הנער ישראל משה, מכיוון שרצה שילמד יותר מכפי שלמד בכתתו. | ||
האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים. | האדמו"ר ביקר אצל הרבי מספר פעמים{{הערה|דרוש מקור}, ביניהם במעמד [[חלוקת הדולרים]]. | ||
לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד | לאורך השנים שמר על קשר קרוב עם רבני חב"ד וה[[שלוחים]], וציין בהזדמנויות רבות את התפעלותו מעבודתם הן בעת מגוריו בלונדון והן בשנים מאוחרות יותר, בכיהונו כאדמו"ר. | ||
פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]]. | פעל רבות למען שחרורו של האסיר החב"די ר' [[שלום מרדכי רובשקין]]. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. | מספר שנים לפני פטירתו חלה במחלה קשה, ועבר לארצות הברית לתקופה לצורך טיפולים רפואיים. מספר חודשים לפני פטירתו חזר לארץ, ובאור ל[[כ"א במנחם אב|כ"א]] [[מנחם אב]] [[תש"פ]] התמוטט בביתו שב[[בני ברק]] והובהל לבית הרפואה שיבא שבתל השומר. לאחר מספר שעות נפטר ונטמן למחרת בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים. | ||
בצוואתו מינה את החמישי מבניו{{הערה|לאדמו"ר היו שישה בנים}}, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו על כס האדמו"רות. למרות זאת החליטה הרבנית והסכימו על כך כל הבנים לאפשר לשניים נוספים מבניו להתעטר בתואר אדמו"ר: בנו הגדול הרב [[מרדכי שלום יוסף]] האדמו"ר מסאדיגורה בירושלים, ובנו הרב [[אהרן דב בער]] לתואר אדמו"ר מסאדיגורה בלונדון. אמנם רובם של החסידים נותרו במרכז החסידות שב[[בני ברק]], תחת הנהגת רבי [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]]. | |||
בצוואתו מינה את החמישי מבניו{{הערה|לאדמו"ר היו שישה בנים}}, הרב [[יצחק יהושע העשיל]] בן ה-24, לממלא מקומו | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
'''בניו:''' | '''בניו:''' | ||
* מרדכי שלום יוסף – האדמו"ר מסדיגורה | * [[מרדכי שלום יוסף פרידמן|מרדכי שלום יוסף]] – האדמו"ר מסדיגורה ירושלים, חתן הרב נפתלי הורוביץ האדמו"ר מבוסטון בבוסטון | ||
* אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית | * אפרים פישל – חתן האדמו"ר מרופשיץ מארצות הברית | ||
* אהרן דב בער – האדמו"ר מסדיגורה | * [[אהרן דב בער פרידמן|אהרן דב בער]] – האדמו"ר מסדיגורה לונדון | ||
* אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד | * אליהו אליקים געציל – חתן הרב שלמה חיים הלברשטם מלייקווד | ||
* יצחק יהושע העשיל – האדמו"ר מסדיגורה | * [[יצחק יהושע העשיל פרידמן|יצחק יהושע העשיל]] – האדמו"ר מסדיגורה | ||
* שמעון מנחם נחום – תלמיד ישיבת בריסק | * שמעון מנחם נחום – תלמיד ישיבת בריסק | ||
'''חתניו:''' | '''חתניו:''' | ||
* יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש סאסוב, ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של "התאחדות קהילות החרדים" בלונדון | * יהושע מאיר פרישווסר – ר"מ בישיבת חיי עולם בלונדון. בנו של הרב שלמה ישראל פרישווסר, רב בית המדרש [[סאסוב]], ראש ישיבת "חיי עולם" וחבר הביד"ץ של "התאחדות קהילות החרדים" בלונדון | ||
* צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק) | * צבי הירש אייכנשטיין – ראש כולל ללימוד קדשים בירושלים (בן רבי משה מרדכי אייכנשטיין, האדמו"ר מטריסק) | ||
* מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד | * מנחם מנדל מרגליות – ראש ישיבת שערי בינה בלייקווד | ||