1,637
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
:האם תרשה לי להוסיף מעט? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' | :האם תרשה לי להוסיף מעט? '''[[קובץ:Mashiach.jpg|20px|קישור=יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]] --בהצלחה, [[משתמש:חסיד|חסיד חב"ד]] - [[שיחת משתמש:חסיד|שוחחו עימי!]]''' | ||
::אם יש לך שינויים בגוף הערך - תכניס. אם יש פיסקאות חדשות, אתה יכול להניח אותם כאן (בדף השיחה) ואני אכניס אותם.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:05, 1 במרץ 2010 (UTC) | ::אם יש לך שינויים בגוף הערך - תכניס. אם יש פיסקאות חדשות, אתה יכול להניח אותם כאן (בדף השיחה) ואני אכניס אותם.--[[משתמש:Sh12|שניאור]] 21:05, 1 במרץ 2010 (UTC) | ||
::: אנסה להטות שכם. להלן מתוך המבוא ל'ימי תמימים' חלק א'. "העתקתי" מאוצר החכמה, ולכן יתכנו טעויות: | |||
התייהדות הישיבה בלוד | |||
בראשית שנת תש"ט הגיעה ארצה קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה אלו שנמלטו | |||
בעור שיניהם מעמק הבכא הצליחו לדלג מעל מסך הברזל והגיעו לארץ בציוויו והדרכתו של | |||
כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע | |||
גם כאן מי שלמודים היו סבל ותלאה ונרדפו עד צוואר בגלל לימוד תורה לילדי ונערי | |||
ישראל לא ירפו ממלאכתם מלאכת הקודש ובוודאי לא במקום חופשי ומשוחרר מרדיפות | |||
וממעקבים אחד הדברים הראשונים שעשו הפליטים היתה הקמת ישיבת "תומכי תמימים" | |||
באותם ימים כאמור לעיל פעלה בתל אביב ישיבת "אחי תמימים" בה למדו כמאה תלמידים | |||
בירושלים פעלה ישיבת "תורת אמת" אך בשתי אלה לא היה די כדי לקלוט את הנערים והבחורים | |||
שהגיעו זה עתה מרוסיה מה גם שכבר באותה שעה חסידי חב"ד לא חשבו רק על עצמם והיה ברור | |||
שמוסדות החינוך ינסו לקלוט אל תוכם מה שיותר חניכים גם מהעולים לארץ ממדינות אחרות | |||
באותם ימים | |||
היה זה בתחילת חודש שבט תש"ט זמן קצר לאחר שבקצה העיד לוד סמוך לתחנת הרכבת | |||
התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"ריות ובהם משפחת הרה"ח הרב אלימלך מיילך קפלן | |||
הרה"ח ר' אריה לייב ליפסקר הרה"ח ר' בעריש רוזנברג ועוד משפחות אלו תפסו בתים של | |||
משפחות ערביות שבעת מלחמת השחרור נמלטו מהמקום והתיישנות זו הייתה הגרעין שממנו | |||
צמח בעתיר שיכון חב"ד ובו מוסדות חינוך מפוארים אך באותם ימים תנאי החיים היו אחרים | |||
לחלוטין מאלו המוכרים לנו היום | |||
הרה"ח ר' זושא וילימובסקי מי שהרבי קרא לו לימים "הפרטיזן שלי" אז בחור מבוגר יחסית | |||
וכבר מהעסקנים החב"דיים הנמרצים הארץ הקודש הבין כי חייבים להקים ישיבה בה ילמדו ילדי | |||
משפחות אלו ומשפחות חסידי חב"ד שעלו זה לא מכבר מרוסיה הוא הגיע יום אחד ללוד וראה | |||
בניין ששימש בית מלון קטן הבניין בן שלוש הקומות שכן ליד תחנת הרכבת סמוך לבתים בהם | |||
התיישנו המשפחות החב"דיות והמקום נראה לו מתאים לישיבה | |||
ר' זושא לא התייעץ עם איש ולא תכנן כיצד ומה לעשות הוא 'נכנס' לבנין השיג מנעול | |||
גדול ונעל את הדלת בני משפחות החסידים שגרו בסמוך ראו את מעשיו והניעו פליאה על כך | |||
שבחור יתפוס בניין שתי קומות מה הוא יעשה שם לבדו תמהו אבל לא היה להם הרבה זמן | |||
לחשונ כי ר' זושא גילה מיד לשם מה הוא זקוק לבניין והוריע כאן תהיה ישיבה בה ילמדו נערים | |||
חסידיים | |||
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי כ"ק אדמו"ר הריי"צ | |||
נ"ע בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת תרפ"ט כשהגיע ברכבת מאלכסנדריה | |||
ללוד בדרכו לירושלים עבר בתחנת הרכבת הלודאית הצביע על המבנה המרובר ואמר שזה יהיה | |||
מקום לישיבה וללימוד תורה | |||
הנבואה התגשמה ואותו מבנה היה היסוד לישיבת "תומכי תמימים" בלוד | |||
תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב מיילך קפלן | |||
משמש כר"מ הראשון | |||
פעולה 'פרטיזנית' זו נתנה את האות להתייסרות ישיבת תומכי תמימים המרכזית בארץ | |||
הקודש אשר בקרוב ימלאו שישים שנה להיווסדה וכיום הזה תופסת מקום של כבוד בכותל | |||
המזרח של עולם הישיבות בכלל וישיבות ליובאוויטש בפרט בארץ הקודש ובעולם | |||
האגרות הראשונות מאת כ"ק אדמו"ר הריי"צ ביחס להתייסרות הישיבה בלוד הן מיום י"ס | |||
באדר תש"ט אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי באגרות אלו הרבי | |||
מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד | |||
על תקופת הבראשית של הישיבה תקופת ה"ראשיתך מצער" אנו למדים רבות מחילופי | |||
המכתבים הרבים וההתכתבויות המפורטות המתפרסמים כאן לראשונה | |||
יש כאן לכל לראש את מכתבי כ"ק אדמו"ר הריי"צ מהשנה הראשונה לייסוד הישיבה וכן | |||
כארבעים מכתבים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו מהשנים תש"י תשי"ב ולצד אלה גם מכתבים | |||
רבים מאגודת חסידי חב"ר בארץ הקודש אל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ואל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו | |||
וכן מכתבים ששיגר הרב אליעזר קרטיק אל כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו | |||
פרט לכך יש בידינו העתקי מכתבים רבים שנשתמרו ב'ארכיון הציוני' המכילים תכתובות | |||
עניפות ומסועפות עם הרשויות ומוסדות שונים כמו 'עליית הנוער' וכדומה מאותם ימים של | |||
התייסרות הישיבה | |||
כל אלו כשהם נאים יחד לפונדק אחד מעניקים לקורא ולמעיין תמונה מלאה על אשר נעשה | |||
ונפעל בתקופת הבראשית של יסוד והתפתחות הישיבה ומלמרים שלל הוראות והדרכות שכוחן | |||
יפה גם לשעתן וגם לדורות | |||
לצד זאת חילופי מכתבים אלו מלמדים גם פרק מאלף בתולדות התמימים וכלל ציבור | |||
חסידי חב"ד בימים ההם כמו גם הקורות את הציבור החרדי בארץ בכלל למען ידעו צאצאיהם | |||
ותלמידיהם כמה עמל וטורח השקיעו רבותינו הק' באמצעות עושי דברם בארה"ק למען ייסוד | |||
ושכלול החינוך החסידי והקמת מבצרי תורה וחסידות בארץ הקורש ת"ח | |||
פיני 07:59, 2 במרץ 2010 (UTC) |