11,671
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
בקיץ [[תרפ"ח]] כתב הרב שמואל לויטין לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שם=תולדות חב"ד}} (ומספר על עצמו בגוף שלישי) "אתמול בש"ק נקרא לגפ"א .. נודע להם שעסקו הוא שמנהל בית יוסף ותו"ת, ולקחו ממנו חתימת יד שאין לו רשות לשנות מקומו וכן דירתו מבלי ידיעתם". | בקיץ [[תרפ"ח]] כתב הרב שמואל לויטין לאדמו"ר הריי"צ{{הערה|שם=תולדות חב"ד}} (ומספר על עצמו בגוף שלישי) "אתמול בש"ק נקרא לגפ"א .. נודע להם שעסקו הוא שמנהל בית יוסף ותו"ת, ולקחו ממנו חתימת יד שאין לו רשות לשנות מקומו וכן דירתו מבלי ידיעתם". | ||
מאז המשיך בית המדרש להתקיים עוד כמה חודשים עד שבחודש כסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. הרב שמואל לויטין, שעמד בראש בית המדרש והתעסק עם התלמידים והרבנים שהיו הן מעדת החסידים והן מהמתגדים וגם לימד דא"ח למי שחפץ ללמוד, הוגלה ל[[סיביר]] למשך שלוש שנים{{הערה|ראה ספר זכרון להרב בנימין אליהו גורודצקי עמ' 35.}}. | מאז המשיך בית המדרש להתקיים עוד כמה חודשים עד שבחודש כסלו [[תרפ"ט]], לאחר שראשי ה[[יבסקציה]] שמו עינם על הצלחת הישיבה ובית המדרש לרבנים, הוכרחו אלו להיסגר. הרב שמואל לויטין, שעמד בראש בית המדרש והתעסק עם התלמידים והרבנים שהיו הן מעדת החסידים והן מהמתגדים וגם לימד דא"ח למי שחפץ ללמוד, הוגלה ל[[סיביר]] למשך שלוש שנים{{הערה|ראה ספר זכרון להרב בנימין אליהו גורודצקי עמ' 35.}}. רבנים נוספים מהישיבה ומבית המדרש לרבנים נאסרו גם הם והתלמידים התפזרו. | ||
סיפור סגירת הישיבה ובית המדרש לרבנים נמסר מיד לאדמו"ר הריי"צ שישב באותה העת ב[[ריגא]] ומספר על כך באגרת{{הערה|מתאריך ב' שבט תרפ"ט. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב' עמ' תכג.}}: | |||
"בטח קראו ככל הנעשה בהנהלת הישיבה בנעוול, ומנהלי הבית מדרש לרבנים ושו"בים, ירחם השי"ת ובקרוב יצאו לחפשי, אבל ת"ל הנה תמורתם יושבים ממונים אחרים ועוסקים עם התלמידים שיש אשר הרבה מהם יצאו נסעו למקומות אחרים". | |||
==תלמידים שלמדו בבית המדרש== | ==תלמידים שלמדו בבית המדרש== | ||