12,904
עריכות
אין תקציר עריכה
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
ר' יצחק מאיר גרינברג נולד למשפחה [[חסידות גור|חסידי גור]] בשנת [[תרנ"ב]] לאביו ר' נחמן יוסף גרינברג בעיירה יהודית ב[[פולין]]. נקרא על-שם האדמו"ר הראשון והמייסד של [[חסידות גור]] הרב [[יצחק מאיר אלתר]]. | ר' יצחק מאיר גרינברג נולד למשפחה [[חסידות גור|חסידי גור]] בשנת [[תרנ"ב]] לאביו ר' נחמן יוסף גרינברג בעיירה יהודית ב[[פולין]]. נקרא על-שם האדמו"ר הראשון והמייסד של [[חסידות גור]] הרב [[יצחק מאיר אלתר]]. | ||
בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. | בבחרותו למד ר' יצחק מאיר בישיבה בבריסק שב[[ליטא]]. לאחר מכן נשא לאשה את מרת דבורה לבית דייטש מהעיר דרויע שב[[ברית המועצות]] (אז פולין, כיום בלארוס) וקבע את מגוריו בעיר פוזנא שבפולין, שם נולדו לו בנותיו. במהלך הזמן הזה נהג להחביא בביתו תלמידי ישיבה שנרדפו על-ידי השלטונות בעקבות יהדותם והיה מכניס אורחים גדול. לאחר מספר שנים היגר ר' יצחק מאיר עם משפחתו לעיר פנזה שבברית המועצות שם נולד לו בנו ר' [[שמואל גרונם גרינברג]]. כשפרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ויהודים רבים ברחו משטחי האש לרוסיה קבל אותם ר' יצחק מאיר וביתו היה פתוח לכל הפליטים שהגיעו לעיר פנזה. | ||
==בארץ ישראל== | |||
לאחר שמלחמת העולם השנייה נגמרה ברח ר' יצחק מאיר עם משפחתו חזרה ל[[פולין]] דרך [[לבוב]] ומשם נדד ברחבי אירופה, כשהגיעו לעיר זלצבורג באוסטריה פגשו שם [[חסידי חב"ד]], שם ר' יצחק מאיר נקשר אליהם והפך לחסיד חב"ד ביחד עם ילדיו, לאחר שהות קצרה בזלצבורג הלך עם החסידים לצרפת, שם גם למד בנו ר' שמואל גרונם ב[[תומכי תמימים ברינואה]], לאחר מכן במכתב ששלח [אדמו"ר הריי"צ]] לעסקני חב"ד ב[ברינואה]] נכלל ר' יצחק מאיר גרינברג בקבוצת העולים לארץ ישראל. | |||
כשהגיע לארץ ישראל שוכן עם שאר החסידים במעברה בפרדס חנה, שם כיהן כחבר בועד המייסד של [[כפר חב"ד]] לצדם של ר' [[זלמן פלדמן]], ר' [[זלמן סודקביץ]], ר' [[דוד חן]], ר' [[זלמן ברנשטיין]] ור' [[אברהם שמואל גורליק]]. | |||
בכפר ניהל קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה ב[[כפר חב"ד]]. | בכפר ניהל קיוסק קטן שהיה למעשה החנות הראשונה שקמה ב[[כפר חב"ד]]. | ||