37,412
עריכות
מ
אין תקציר עריכה
(הסרת ההפניה לדף פרסא) תגית: הסרת הפניה |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=קצה רגל הבהמה הנקרא פרס'''ה'''|אחר=פרס'''א''' – מלשון וילון, מסך, פרגוד|ראו=פרסא}} | |||
'''פרסה{{הערה|בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.}} היא קצה רגל הבהמה''', והיא הסימן להבדיל בין הטהור לטמא. | '''פרסה{{הערה|בכל זה ראה אוה"ת ויקרא א שמיני מ"ה, בהנסמן בספר הליקוטים ועוד.}} היא קצה רגל הבהמה''', והיא הסימן להבדיל בין הטהור לטמא. | ||
הבהמה עצמה (ספירת המלכות) "מקומה" עדיין באצילות אך "'''רגליה''' יורדות מות". הכוונה ב"רגלי" ספירת המלכות היא לבחינות התחתונות שלה, '''שהן''' היורדות לעולמות ע"י התלבשות באחד משני סוגי ה"פרסה". פרסה שסועה לשתים (סדוקה) רומזת לקליפת נוגה, ופרסה עגולה שלימה (קלוטה) לשלוש קליפות הטמאות. | |||
הבהמה עצמה (ספירת המלכות) "מקומה" עדיין באצילות אך "'''רגליה''' יורדות מות". הכוונה ב"רגלי" ספירת המלכות היא לבחינות התחתונות שלה, '''שהן''' היורדות לעולמות ע"י התלבשות באחד משני סוגי ה"פרסה". פרסה שסועה לשתים (סדוקה) רומזת לקליפת נוגה, | |||
'''פרסה סדוקה''' - לקליפת נוגה – שהאור יכול לחדור בה ולבררה. והיא נפש הבהמית (ששורשה מתוהו, ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כבעולם התיקון) – פרסותיה סדוקות) וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה. ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן המידות שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת. | '''פרסה סדוקה''' - לקליפת נוגה – שהאור יכול לחדור בה ולבררה. והיא נפש הבהמית (ששורשה מתוהו, ולכן יש בה שני קוין בלבד (ולא שלוש כבעולם התיקון) – פרסותיה סדוקות) וענייני הרשות שהנפש האלוקית יכולה להתלבש בהם ולהעלותם לקדושה. ביאור נוסף (בדרגה נעלית יותר) הוא, שפרסה סדוקה הן המידות שהשכל יכול להשפיע עליהן ולהבדיל בין הטמא לטהור, להיות שמאל דוחה מה שצריך לדחות וימין מקרבת. | ||
'''פרסה קלוטה''' - שלוש קליפות הטמאות. שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן {{הערה|ראה תניא סוף פרק ט'}}, שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה (הלעיטני נא, הב הב לגרמיה - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה). | '''פרסה קלוטה''' - שלוש קליפות הטמאות. שהאור נקלט בהן, קשור ואסור בתוכן{{הערה|ראה תניא סוף פרק ט'}}, שכל מה שנותנים לה מכניסה ואינה מוציאה (הלעיטני נא, הב הב לגרמיה - היפך הקדושה שעניינה הוא השפעה). | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||