הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

הבחירות לכנסת השנייה התקיימו ב[[כ"ו בתמוז]] [[תשי"א]] אחר משבר שנוצר על רקע החינוך האחיד במעברות וחוק [[גיוס נשים]]. באגרת להרב [[יצחק אייזיק הרצוג]]{{הערה|1=מ[[כ' באדר ראשון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש - הרבי]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/925 חלק ד', אגרת תתקכה]).}} כתב [[הרבי]] ש{{ציטוטון|השעה אינה מוכשרת כלל לבחירות כלליות}}, כיוון שהמפלגות הדתיות והיהדות החרדית אינן מאורגנות; באגרת זו הרבי כתב גם על ההכרח בחזית דתית טכנית. לקראת הבחירות כתב הרבי{{הערה|1=אגרת מ[[כ"ד בסיוון]] [[תשי"א]] ([[אגרות קודש אדמו"ר שליט"א]], [http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/4/1064 חלק ד', אגרת א'סד]).}}: {{ציטוטון|אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד}}.

לקראת הבחירות שהתקיימו בשנת [[תשמ"א]], כתב הרבי: {{ציטוטון|יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר השם}}{{הערה|מברק ממוצאי שבת קודש מברכים תמוז תשמ"א.}}, ולא הזכיר תנאי נוסף.

לקראת הבחירות הבאות לאחר מכן לכנסת הרביעית שנערכו ב[[ב' חשוון]] [[תש"כ]], השקיע הרבי מאמצים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|ראה [[אגרות קודש]] כרך י"ח עמודים ר"צ, תמ"ד, ועוד (ראה בהמצויין במפתח עניינים או באפליקציית אגרות קודש ערך חזית דתית").}}, ואכן לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו שוב תנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל תחת החזית דתית תורתית, ושוב קיבלה כ-6 מנדטים. הידיעה שימחה את הרבי, כעליה כתב:

לקראת הבחירות לכנסת השישית בתחילת שנת [[תשכ"ו]], יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות. הרבי פרסם מכתב ארוך ומנומק בו ניתח את המצב, והסיק שאי הסכמה להקמת חזית דתית מאוחדת ממעיטה את כוח ורווח המפלגה, ובכך למעשה פוגעים בכוחם של היהודים שומרי התורה והמצוות בארץ ישראל{{הערה|בסופו של מכתב שנדפס בהוספה ל[[לקוטי שיחות]] כרך כ"א עמוד ‎.424‏}}. הרבי שוב את דעתו במכתב שנכתב במענה לרבים למחרת [[יום הכיפורים]] [[תשכ"ו]], בו קרא לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקולי הבחירה שלהם{{הערה|הובא שם בין עמודים ‎424-427‏.}}. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיפעלו עבור כך{{הערה|ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמוד רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמוד 424. 'אגרות קודש' כרך כ"ג עמוד תלה, ועוד.}}.

[[קובץ:תעמולת בחירות תשמ''ט.png|ממוזער|צילום מתוך אחד מתשדירי הבחירות שהפיקו חסידי חב"ד בבחירות תשמ"ט]]

{{ערך מורחב|ערך=[[בחירות תשמ"ט]]}}

זמן קצר לאחר הבחירות הנשא הרבי שיחה בה הביע את צערו על כך שהבחירות התנהלו שלא באופן של [[אחדות]] ו[[אהבת ישראל]], וקרא לאחדות על ידי כך שהנוגעים בדבר ייתכנסו ויחלו לדון בנושא המוסכם כי יש לעסוק בו, ומתוך כך יוכלו להגיע ולדון גם בנושאים הנתונים במחלוקת, עד להשגת האחדות והשלום{{הערה|1=[[התוועדויות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15921&st=&pgnum=373 תשמ"ט חלק א' עמוד 336 עד 338]}}.

המפלגה קיבלה חמישה מנדטים ונכנס חבר הכנסת [[אליעזר מזרחי]]. הרב מזרחי נכנס בתור ממשיך דרכו של אביו ולא בתור נציג חב"ד.

===התרגיל המסריח===

{{ערך מורחב|התרגיל המסריח}}

בשנת [[תש"נ]] ניסה [[שמעון פרס]] להפיל את ממשלתו של ראש הממשלה [[יצחק שמיר]]. [[הרבי]] כתוצאה מכך פרסם הרבי את דעתו הברורה בנושא והביא בפועל למניעת הקמתה של ממשלת שמאל ולהקמת ממשלת ימין.

כאשר שאלו את הרבי אז אם רצוי ש[[יצחק שמיר|מר שמיר]] יהיה ראש הממשלה, השיב לו הרבי שאינו מתערב בפוליטיקה. הרבי הוסיף שהוא מקווה שיבוא המשיח והוא ינהיג את עם ישראל, אך עד אז יש להקים ממשלה שתשמור על שלושת השלמויות.

מנגד, עסקנים רבים בראשות הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] טענו כי אין לחרוג מהכרעת הרבי שלא להתערב בפוליטיקה.

הקמפיין נחל הצלחה ואכן נתניהו ניצח, אולם בסופו של דבר הפר נתניהו את הבטחתו ולא עצר את [[הסכמי אוסלו]].