23,338
עריכות
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
||
(13 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אהל הרבנית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבנית רבקה]]'''הרבנית רבקה''' אשת [[אדמו"ר המהר"ש]] | [[קובץ:אהל הרבנית רבקה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אהל הרבנית רבקה]]'''הרבנית רבקה''' (תקצ"ג/תקצ"ה{{הערה|ראה בתוך הערך}} [[י' בשבט]] [[תרע"ד]]), היתה אשת [[אדמו"ר המהר"ש]] בזיווג שני, ניהלה את הגשמיות של [[ליובאוויטש (עיירה)#תקופת אדמו"ר הצמח צדק|החצר ליובאוויטש]], רבים מהסיפורים שנכתבו על ידי נכדה [[אדמו"ר הריי"צ]] שמע ממנה, כשהוקמה [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים ליובאוויטש]], נרתמה להקמת מטבח הישיבה וחדרי הלינה. | ||
==ימי קטנותה== | ==ימי קטנותה== | ||
נולדה לאביה הרב [[אהרון אלכסנדרוב|אהרון אלכסנדרוב משקלוב]] ולאמה הרבנית [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקצ"ג]]{{הערה|[[לוח היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש (אדמו"ר שליט"א) | נולדה לאביה הרב [[אהרון אלכסנדרוב|אהרון אלכסנדרוב משקלוב]] ולאמה הרבנית [[חיה שרה אלכסנדרוב זסלבסקי]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]], בשנת [[תקצ"ג]]{{הערה|[[לוח היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר התולדות אדמו"ר המהר"ש]] (אדמו"ר שליט"א). וראה בדברי ימי הרבנית רבקה עמ' כ"ד שמרת גיטל אחותה נולדה בשנת תקצ"ג.}} או ב[[י' בחשוון]] [[תקצ"ה]]{{הערה|רשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וראה שם עמ' ד' הערה 9. וכן בעיתון '[[האח]]' שנה רביעית, לאחר פטירתה, (גיליון 18-19) כתוב שרק 3 חודשים לפני, בתאריך י' חשוון, חגגה 79. וגם לאחר מכן, כתבו תולדות ימי חייה, שנולדה בי' מרחשוון [[תקצ"ה]].}} ב[[עיירה]] [[ליובאוויטש]]. | ||
בכ"ד [[אייר]] [[תקצ"ז]] נפטר אביה ר' [[אהרן אלכסנדרוב]]. | בכ"ד [[אייר]] [[תקצ"ז]] נפטר אביה ר' [[אהרן אלכסנדרוב]]. | ||
בצעירותה | בצעירותה שמעה מאימה סיפורים רבים על [[רבותינו נשיאנו]], ואף קיבלה ממנה ספר הכתוב בכתב ידו של אביה הכולל סיפורים ששמע{{הערה|לסיפורים אלו הייתה השפעה רבה על מהלך חייה לאחר מכן (ראה [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], קיץ [[ש"ת]] עמ' 170 ואילך)}}. | ||
בשנת [[תר"ג]] נישאה אימה לר' [[אהרון זסלבסקי]] בן [[הרבנית פריידא]], והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'{{הערה|[[דברי ימי הרבנית רבקה]], ועיין עוד בקובץ [[פרקים בתולדות חב"ד]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. | בשנת [[תר"ג]] נישאה אימה לר' [[אהרון זסלבסקי]] בן [[הרבנית פריידא]], והוא גידל אותה בשלושת השנים הבאות, והיא התבטאה עליו מאוחר יותר כי היא 'זוכרת אותו לטוב'{{הערה|[[דברי ימי הרבנית רבקה]], ועיין עוד בקובץ [[פרקים בתולדות חב"ד]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. | ||
בשנת [[תר"ה]] חלתה אימה | בשנת [[תר"ה]] חלתה אימה ובי' [[אדר]] [[תר"ו]] נפטרה, אירוע זה השפיע על בנותיה עמוקות. בחצי השנה הבאה התגלגלו בבית קרובים ובחודש [[מנחם אב]] [[תר"ו]] סבתה, [[הרבנית שיינא]] אספה אותה ואת אחותה [[צביה גיטל למפרט]] וגידלה אותם בביתה. | ||
==שידוכה ונשואיה== | ==שידוכה ונשואיה== | ||
ב[[ח' בסיוון]] [[תר"ח]] נשא [[אדמו"ר המהר"ש]] את רעייתו הרבנית [[שטערנא שניאורסון]], בת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]] | ב[[ח' בסיוון]] [[תר"ח]] נשא [[אדמו"ר המהר"ש]] את רעייתו הרבנית [[שטערנא שניאורסון]], בת רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], אך כעבור שלושה חודשים נפטרה הרבנית שטערנא. בעקבות כך שלחה [[הרבנית שיינא]] לחתנה [[אדמו"ר הצמח צדק]], בקשה לשדך את בנו [[אדמו"ר המהר"ש]] עם אחת מנכדותיה שהתייתמו הרבנית רבקה ואחותה הגדולה צביה גיטל. מכיון שאותו זמן היו על הפרק הצעות שידוך אחרות, הצעה לא מומשה. | ||
בשנת [[תר"ט]], הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב [[אברהם הכהן]] - רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], הרב זלמן מינאוויטש ורבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], לדון בעניין השידוך עם האחיות. | בשנת [[תר"ט]], הושב בי"ד של ג' אנשים: הרב [[אברהם הכהן]] - רב ה[[עיירה]] [[ליובאוויטש]], הרב זלמן מינאוויטש ורבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]], לדון בעניין השידוך עם האחיות. | ||
במהלך הדיונים נזכר [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה | במהלך הדיונים נזכר [[אדמו"ר המהר"ש]] כי בהיותו בן שלוש אמר כי יקח את הילדה רבקה לאשה, והנוכחים שחקו עליו, אמנם כעת נזכר במעשה זה וחשב כי לא בחינם היה העניין, אמנם ירא לקחתה מפני כבוד אחותה בכורתה. | ||
על כן פסק בית הדין כי יש להתעניין בהצעת האחיות אך לא הכריע עם מי מהן. כאשר נודע ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] על החלטת בית הדין נהנה מאד, הוא תמך בהצעה וסיפר בשבח אביהן ר' אהרן. | |||
כעבור מספר חודשים התכנס שוב בית הדין, והוחלט כי עקב המעשה שאירע בקטנותם, ינשאו [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית זל"ז, ולא יחושו לעניין הבכורה. הרבנית רבקה הייתה אז בת 15 או 13 שנה. | |||
בחודש [[ניסן]] [[תר"י]]-([[תר"ט|ט]]) הגיע ר' אברהם הכהן לבית הרבנית שיינא, וסיפר לה כי בית הדין פסק לקחת את רבקה הצעירה יותר. אדמו"ר [[הצמח צדק]] קרא אליו את האחות הבכורה צביה גיטל והבטיחה שהוא ידאג לה כמו אב לביתו, כמו כן שאלה האם היא מוחלת ונענה בחיוב. | |||
עוד באותו ערב התקיימו התנאים בין הרבנית רבקה לאדמו"ר [[מהר"ש]] ברוב עם ובפאר גדול. | |||
ביום ה', [[י"א בניסן]] [[תר"י]]{{הערה|ברשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וב[[רשימות]] חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של [[תר"ט]] מופיע ב: [[היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] ועוד. בעיתון '[[האח]]' כתוב שנישאו בתאריך '''[[י' ניסן]]''' [[תר"ט]]. וב[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] - [[תש"ד]] עמ' 5 כתוב שנישאו ב[[תרי"א]], וצ"ע.}}, נערכה חתונת [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית רבקה, בפאר והדר. | ביום ה', [[י"א בניסן]] [[תר"י]]{{הערה|ברשימת [[דברי ימי הרבנית רבקה]], וב[[רשימות]] חוב' קע"ה נכתב כי יש ספק בדבר. התאריך של [[תר"ט]] מופיע ב: [[היום יום]], [[הקריאה והקדושה]], [[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] ועוד. בעיתון '[[האח]]' כתוב שנישאו בתאריך '''[[י' ניסן]]''' [[תר"ט]]. וב[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]] - [[תש"ד]] עמ' 5 כתוב שנישאו ב[[תרי"א]], וצ"ע.}}, נערכה חתונת [[אדמו"ר המהר"ש]] והרבנית רבקה, בפאר והדר. | ||
שורה 47: | שורה 34: | ||
כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]]. | כידוע [[אדמו"ר האמצעי]] היה מנותק מ[[גשמיות]], עד שלא ראה צורת מטבע. בכל השנים הייתה מנהלת העניינים הכספיים והטכניים בחצר [[חסידות חב"ד]] ב[[ליובאוויטש]] [[הרבנית שיינא]]. | ||
יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו | יחד עמה ניהלה את ה'חצר' בתה, [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]], עם פטירת הרבנית חיה מושקא ב[[ח' טבת תרכ"א]], הסתגר [[אדמו"ר הצמח צדק]] בחדרו והפקיד את כלתו הצעירה, הרבנית רבקה, על ניהולה הגשמי של החצר{{הערה|[[ספר השיחות - אדמו"ר הריי"צ]], [[תרפ"ט]], עמ' 26}}. | ||
בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}. | בכתבי [[אדמו"רי ליובאוויטש]] וה[[חסיד]]ים נמצאים תיאורים רבים על דרכי הניהול שלה את החצר{{הערה|[[יומן תרס"ו]] של אדמו"ר הריי"צ, ועוד.}}. | ||
שורה 111: | שורה 98: | ||
* [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]] | * [[רבי שניאור זלמן אהרן (בן המהר"ש)|רבי שניאור זלמן אהרן]] | ||
* [[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] | * [[אדמו"ר הרש"ב|רבי שלום דובער]] | ||
* [[חיים משה שניאורסון (בן אדמו"ר המהר"ש)|רבי חיים משה]] | |||
* [[רבי מנחם מענדל (בן המהר"ש)|רבי מנחם מענדל]] | * [[רבי מנחם מענדל (בן המהר"ש)|רבי מנחם מענדל]] | ||
'''בנותיה:''' | '''בנותיה:''' | ||
* [[הרבנית דבורה לאה (בת המהר"ש)|הרבנית דבורה לאה]] | * [[הרבנית דבורה לאה גינזבורג (בת אדמו"ר המהר"ש)|הרבנית דבורה לאה]] | ||
* [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]] | * [[הרבנית חיה מושקא (בת המהר"ש)|הרבנית חיה מושקא]] | ||
{{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | {{בית רבי/אדמו"ר המהר"ש}} | ||
שורה 124: | שורה 112: | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בליובאוויטש]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרע"ד]] |