9,455
עריכות
אין תקציר עריכה
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת השביעית, ועברה עליו סיום שנת השביעית, מחויב המלווה להשמיט את החוב ולא לגבות את חובו. | לווה שלווה מחבירו עד סוף שנת השביעית, ועברה עליו סיום שנת השביעית, מחויב המלווה להשמיט את החוב ולא לגבות את חובו. | ||
== זמן עריכת הפרוזבול == | ==פרוזבול== | ||
פרוזבול הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב. הפרוזבול ניתקן בידי הלל הזקן בסוף תקופת בית שני, והוא בשימוש נרחב גם בימינו. | |||
=== זמן עריכת הפרוזבול === | |||
[[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה. | [[הרבי]] הורה לעשות פרוזבול הן בתחילת ה[[שנה]] והן בסופה. | ||
=== בסוף שנת השמיטה === | ==== בסוף שנת השמיטה ==== | ||
מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית. | מכיון שיש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ם]].}} אין שביעית משמטת כספים אלא בסופה, לכן הלוה את חבירו בשביעית עצמה גובה חובו כל השנה. מסיבה זו עורר הרבי בשנת [[תשמ"ז]] לערוך פרוזבול אף בסיום שנת השביעית. | ||
| שורה 15: | שורה 17: | ||
אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים. | אך גם בשנת [[תשמ"ו]] עורר הרבי לפרסם בכל מקום אודות שנת השמיטה, ולערוך פרוזבול לפני [[ראש השנה]] של שביעית, והציע שיהיה זה מיד אחרי התרת נדרים. | ||
===לפני שנת השמיטה=== | ====לפני שנת השמיטה==== | ||
מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו{{הערה|1=הלכות הלוואה, לח.}} וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני [[ראש השנה]] של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"{{הערה|הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.}}. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"{{הערה|שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.}}, אך ממה שכתב שם{{הערה|בסעיף לו.}} "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"{{הערה|כמש"ש בסעיף לה.}}, אלא יש לנהוג כן לכתחילה{{הערה|[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] - לפני התרת נדרים).}}. | מצוה לפרסם דעת [[רבינו הזקן]] בשולחנו{{הערה|1=הלכות הלוואה, לח.}} וזלה"ק: "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית לפני [[ראש השנה]] של שביעית... מיד שקרא שמיטה לה' לא יגוש"{{הערה|הערת הרבי הנדפסת ב[[ספר המנהגים]], עמ' 86.}}. אף על פי ש"עכשיו לא נהגו בפרוזבול במדינות אלו"{{הערה|שו"ע אדמו"ר הלכות הלוואה, לה.}}, אך ממה שכתב שם{{הערה|בסעיף לו.}} "וזמן הפרוזבול הוא לכתחילה בסוף השישית" אפשר ללמוד שלא רק "כל ירא שמים יחמיר לעצמו לעשות פרוזבול"{{הערה|כמש"ש בסעיף לה.}}, אלא יש לנהוג כן לכתחילה{{הערה|[[לקוטי שיחות]], כד, עמ' 316.}}. וכדי שלא ישכח לעשות את הפרוזבול, הטוב ביותר שיערבנו מיד אחר התרת נדרים, שבאותה שעה מזומנים לפניו בלאו הכי שלושה אנשים כשרים המהווים בית דין, ויכול לומר בפניהם את נוסח הפרוזבול "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה"{{הערה|[[לקוטי שיחות]], ז, עמ' 356. וכך נהג הרבי ב[[ערב ראש השנה|ערבי ראשי שנים]] של שמיטה, והיה אומר את נוסח הפרוזבול אחר התרת נדרים (פרט לערב ר"ה [[תשי"ב]] שאמר את נוסח הפרוזבול - מתוך שו"ע [[אדמו"ר הזקן]] - לפני התרת נדרים).}}. | ||