מרדכי שוסטרמן: הבדלים בין גרסאות בדף

הוסרו 18 בתים ,  6 בספטמבר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]
[[קובץ:שוסטרמן1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן נראה מימין בעת [[קריאת התורה]] בעליה של [[הרבי]]]]
[[קובץ:מרדכי שוסטרמן.png|ממוזער|הרב מרדכי שוסטרמן קורא בתורה בפורים תשכ"ב]]
[[קובץ:מרדכי שוסטרמן.png|ממוזער|250px|הרב מרדכי שוסטרמן קורא בתורה בפורים תשכ"ב]]
הרב '''מרדכי שוסטרמן''' ([[כ"ט במנחם אב]] [[תרע"ד]] - [[כ"ב באייר]] [[תשנ"ה]]) היה [[בעל קורא]] וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.
הרב '''מרדכי שוסטרמן''' ([[כ"ט במנחם אב]] [[תרע"ד]] - [[כ"ב באייר]] [[תשנ"ה]]) היה [[בעל קורא]] וותיק במשך שנים רבות בחצר רבותינו נשיאנו, ומנהל דפוס בו הודפסו מספרי רבותינו נשיאנו.


שורה 8: שורה 8:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] יצא מ[[רוסיה]] יחד עם משפחתו והשתקע בשכונת [[קראון הייטס]], שם עסק בהדפסת ספרי [[רבותינו נשיאינו]] ב[[דפוס עזרא]] שהקים. על ספרים אלו מופיע בהוראת [[הרבי]]{{הערה|ספרו למען ידעו בנים יולדו}} שמו (בעמוד הדפוס) 'מרדכי בן רחל'.


בנוסף היה מוסר מידי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביוזמת [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]].
בנוסף היה מוסר מדי שבוע שיעור בדקדוק ובקריאת התורה לבחורים שבישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ביוזמת [[ראש הישיבה]] הרב [[מרדכי מענטליק]].


==עם רבותינו נשיאנו==
==עם רבותינו נשיאנו==
שורה 15: שורה 15:
בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.
בשנות זקנותו של ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה [[בעל קורא]] ביקש הלה מידי שבוע מר' מרדכי שהגיע ל-[[770]] משכונת איסט-פלאטבוש לקרוא בתורה, עד שמינהו למחליפו הקבוע{{הערה|מלבד בזמנים מיוחדים בהם היה ר' מרדכי מכבד את ר' יוחנן.}}.


לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת|שבתות]] וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.  
לאחר פטירת ר' [[יוחנן גורדון]] שהיה גם גבאי בית הכנסת - ביקש הגבאי המחליף מר' מרדכי שיקרא בתורה, ומאז זכה לקרוא בפני [[הרבי]] בקביעות ב[[שבת]]ות וב[[חג|מועדים]] במשך שלושים ותשע שנה{{הערה|הרב שוסטרמאן אף ביטל מנהגים שונים בקריאת התורה שהונהגו עד להגעתו ל-[[770]], זאת על פי עדויות חסידים קדמונים מ[[ליובאוויטש]], ועל פי הסכמתו של הגבאי ר' יוחנן גורדון.}}.


כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת|יום הולדתו]] בשנת [[תשכ"ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.
כאשר נכנס ל[[יחידות]] ב[[יום הולדת]]ו בשנת [[תשכ"ב]] הורה לו הרבי לחדש את השיעורים שמסר במשך תקופה בדקדוק ובקריאת התורה באמרו {{ציטוטון|כיום הרי נוהג רגיל הוא שבחורים ניגשים להתפלל לפני התיבה, מדוע שלא יֵדעו להתפלל (בדקדוק?) – אין כוונתי ל"והכהנים" (עבודת מוסף של יום הכיפורים) אולם תפילת מנחה של יום רגיל..., מִסרו את הדברים בשמי!}}, ואכן השיעורים חודשו בתחילת זמן החורף.


בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש"נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו ב[[חלוקת דולרים]], והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י"ב חשון]] [[תשנ"ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה}}.
בפעמים רבות בהם עבר ב[[חלוקת דולרים]] מול הרבי, התייחס הרבי לתפקידו בקריאת התורה. בשלהי חודש [[תשרי]] [[תש"נ]] עבר הרב שוסטרמן עם נכדיו ב[[חלוקת דולרים]], והציגם לפני הרבי. בתגובה שאל אותו הרבי האם הוא מלמד גם אותם לקרוא בתורה, וכשענה בחיוב אמר לו הרבי {{ציטוטון|זה הרי המקצוע שלכם. במשך כל השנה צריך ללמוד גמרא, אבל לפחות בשני וחמישי שיֵדעו את הטעמים על-פה}}, ומאז אכן התאמץ להקנות לנכדיו ידיעות בדקדוק ובקריאת התורה. כאשר עבר לפני הרבי ב[[י"ב חשון]] [[תשנ"ב]] טרם נסיעתו ל[[ארץ ישראל]] אמר לו הרבי בחיוך של חיבה {{ציטוטון|מן הסתם דאגתם למי שקרא בתורה}}.


נפטר ב[[יום שני]] [[כ"ב אייר]] [[תשנ"ה]].  
נפטר ב[[יום שני]] [[כ"ב אייר]] [[תשנ"ה]].


== ספריו ==
== ספריו ==
*'''למען ידעו בנים יוולדו''' - '''מ[[ז'לובין]] ל[[ניו יורק]]''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ"ב]]. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת [[תשנ"ו]].
*'''למען ידעו בנים יוולדו''' - '''מ[[ז'לובין]] ל[[ניו יורק]]''' - זכרונותיו של הרב שוסטרמן כפי שנכתבו על ידו ב[[תשנ"ב]]. סיפוריו, רשימותיו, פרוטוקלים מכינוסים לזכרו ועוד. יצא לאור על ידי בנו, הרב גרשון שוסטרמן בשנת [[תשנ"ו]].
*'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]]. נדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ"ג]] ובפורמט מורחב בשנת [[תשנ"ו]] כהוספה לספר "למען ידעו בנים יוולדו".
*'''קיצור כללי הדקדוק''' - כללי הדקדוק והטעמים שב[[קריאת התורה]]. נדפס לראשונה כקונטרס ב[[תשנ"ג]] ובפורמט מורחב בשנת [[תשנ"ו]] כהוספה לספר "למען ידעו בנים יוולדו".