מרה לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 102 בתים ,  3 בפברואר 2010
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:
שינוי לטוב, כמו יש מי שהוא בטבע מרה לבנה בתאוות ותעגוגים והוללת וליצנות וכה״ג, ויש שהוא בטבע המרה שחורה כמו בכעס ומדות אכזריות וכן בעצלות ועצבות כו'; בעבודה הנ"ל שההתבוננות היא רק בבחינה כללות, הגם שמתפעל ומתלהב נפשו מזה ונם בבחינת מרירות ולב דואג כנ״ל, אין שום שינוי כלל בהמתת הטבעיים, ונראים בתקפם כמו מקודם, ולכן לאחר התפלה יהיה בהוללות ולצנות בשוה ממש כמו קודם התפלה, או בתאוות ותעגוגים כמו מקודם,  
שינוי לטוב, כמו יש מי שהוא בטבע מרה לבנה בתאוות ותעגוגים והוללת וליצנות וכה״ג, ויש שהוא בטבע המרה שחורה כמו בכעס ומדות אכזריות וכן בעצלות ועצבות כו'; בעבודה הנ"ל שההתבוננות היא רק בבחינה כללות, הגם שמתפעל ומתלהב נפשו מזה ונם בבחינת מרירות ולב דואג כנ״ל, אין שום שינוי כלל בהמתת הטבעיים, ונראים בתקפם כמו מקודם, ולכן לאחר התפלה יהיה בהוללות ולצנות בשוה ממש כמו קודם התפלה, או בתאוות ותעגוגים כמו מקודם,  


'''ואדרבא,''' יכול להיות בתוקף יותר מפגי שמחת נפשו (די צופרידענקייט)
'''ואדרבא,''' מגרעותיו יכולים לפעמים להתגבר יותר, מפני שמחת נפשו (די צופרידענקייט)
מההתפעלות והתלהבות שלו, (דהיינו הרגשת הישות, שבדרך כלל ישנה בעבודה שעל פי טעם ודעת, רק שבעבודה אמיתית יש בזה הביטול, וכמשנת״ל שצריך להיות ביטול בעבודה בשמחה, שלא תהיה בבחינת ישות כו׳, משא"כ בעבודה
מההתפעלות והתלהבות שלו, דהיינו:
הנ״ל אין בה ביטול, כי אם הרגשת עצמו) או שמפקח דעתו כזה מהמרירות ולב דואג (ומובן שבזה מאבד גם את הטעם הטוב המועט שיש בעבודה
 
זו, דהלא מ״מ היה בו איזה הרגש טוב, ובהפיקוח הנ״ל נאבד ההרגש הזה לגמרי) וכן מי שחוא במדת הכעס ומדות אכזריות יהיה כן לאחר העבודה כמו קודם העבודה להתכעס ולבלי לרחמ על זולתו ולהתגהג
- הרגשת הישות, שבדרך כלל ישנה בעבודה שעל פי טעם ודעת, רק שבעבודה אמיתית יש בזה הביטול, וכמו שנתבאר בספרי החסידות שצריך להיות ביטול בעבודה בשמחה, שלא תהיה בבחינת ישות כו׳, משא"כ בעבודה כזו אין בה ביטול, כי אם הרגשת עצמו),
אתוו במדות תקיפים, ויכול להיות ג״כ עוד התגברות בזה מצד הישות שלו, או מצד המרירות שבטבע מביא לידי כעם וכדומה. (רק מי שבטבעו אינו בהתפשטות כל כך יכול להיות שיחזיק המקיף מהעבודה בדרך הנ״ל איזה משך זמן בהעדר ה ת פשט ו ת המדה הטבעית, וביותר הוא בהתגברות המרירות (שבאמת זהו עצבות) שמחזיק אצלו זמן רב). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&hilite=1d50df08-b4a2-4e0b-aa82-629617d81885&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94&pgnum=45 קונטרס העבודה עמ' 44 (45)]
 
- או שמפקח דעתו בזה מהמרירות ולב דואג (ומובן שבזה מאבד גם את הטעם הטוב המועט שיש בעבודה
זו, דהלא מ״מ היה בו איזה הרגש טוב, ובהפיקוח הנ״ל נאבד ההרגש הזה לגמרי).
 
וכן מי שחוא במדת הכעס ומדות אכזריות יהיה כן לאחר העבודה כמו קודם העבודה להתכעס ולבלי לרחמ על זולתו ולהתגהג אתו במדות תקיפים, ויכול להיות ג״כ עוד התגברות בזה מצד הישות שלו, או מצד המרירות שבטבע מביא לידי כעס וכדומה.  
 
(רק מי שבטבעו אינו בהתפשטות כל כך יכול להיות שיחזיק המקיף מהעבודה בדרך הנ״ל איזה משך זמן בהעדר ה ת פשטות המדה הטבעית, וביותר הוא בהתגברות המרירות (שבאמת זהו עצבות) שמחזיק אצלו זמן רב). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15712&hilite=1d50df08-b4a2-4e0b-aa82-629617d81885&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94&pgnum=45 קונטרס העבודה עמ' 44 (45)]
 
== הרבי מעיד על עצמו ==


הרבי כותב על עצמו: בכלל איני בעל מרה לבנה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&hilite=389f909e-6f6f-47e7-842e-e88298b3c0df&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94 אגרות קודש חי"ג עמ' שסה (404)]
הרבי כותב על עצמו: בכלל איני בעל מרה לבנה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15941&hilite=389f909e-6f6f-47e7-842e-e88298b3c0df&st=%D7%9E%D7%A8%D7%94+%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%94 אגרות קודש חי"ג עמ' שסה (404)]
39,916

עריכות