4,016
עריכות
הסרת קישורים עודפים
מ (החלפת טקסט – "אדמור" ב־"אדמו"ר") |
(הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==רקע:תכלית הבריאה, יציאת מצרים== | ==רקע:תכלית הבריאה, יציאת מצרים== | ||
==הכנה למעמד== | ==הכנה למעמד== | ||
{{להשלים|*. ההכנה למעמד החל כבר על ידי אברהם אבינו, גלות מצרים הוא גם הכנה למעמד זה. 1.ספירת העומר. 2.ר"ח סיוון. 3.שלשת ימי הגבלה כמובן עם כל הפרטים של פעולות משה וכו'}} | {{להשלים|*. ההכנה למעמד החל כבר על ידי אברהם אבינו, גלות מצרים הוא גם הכנה למעמד זה. 1.ספירת העומר. 2.ר"ח סיוון. 3.שלשת ימי הגבלה כמובן עם כל הפרטים של פעולות משה וכו'}} | ||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
{{ערך מורחב|נעשה ונשמע}} | {{ערך מורחב|נעשה ונשמע}} | ||
כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'. | כאשר בא [[הקב"ה]] וביקש לתת את התורה לבני-ישראל, הכריזו כל בני-ישראל כאיש אחד "[[נעשה ונשמע]]". אמירה זו שלהם נעשתה מאז סמל ל[[קבלת עול]] ולהתמסרות לרצון ה'. | ||
[[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל | [[הרבי]] מסביר כי אמירה זו וקבלת העול הייתה כהכנה ותנאי לקבלת התורה, אף שאמירת ה"נשמע" לכאורה גורעת מה[[קבלת עול]], אך שלימות העבודה בקיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] הוא, שבנוסף לעניין של "נעשה" (קבלת עול), יבין האדם וירגיש ב[[שכל]]ו ו[[מדות]]יו הטוב והיוקר וההכרח של התורה ומצוות. | ||
====הערבים==== | ====הערבים==== | ||
ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים [[הקדוש ברוך הוא]] לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה. | ה[[מדרש]] מספר, כי כשרצה ה' לתת לעם-ישראל את התורה, ביקש ערבים לכך שהיהודים ישמרו את התורה, אמרו היהודים: "אבותינו הקדושים - הם יהיו ערבים בעדנו, אך ה' לא קיבל תשובה זו, אמרו עוד היהודים: "נביאינו יהיו ערבים בעדנו". אך גם תשובה זו לא הסכים [[הקדוש ברוך הוא]] לקבל. ואז אמרו היהודים: "בנינו ערבים בעדנו", כששמע ה' תשובה זו, מצאה חן בעיניו ונתן ליהודים את התורה. | ||
| שורה 28: | שורה 27: | ||
גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד. | גם [[פנימיות התורה]], [[תורת הקבלה]] וה[[חסידות]], ניתנו ב[[הר סיני]], ואדרבה, הם התגלו וניתנו בגלוי לעין-כל יותר מ[[תורת הנגלה|התורה הנגלית]] באותו המעמד. | ||
====עשרת הדברות==== | ====עשרת הדברות==== | ||
במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. | במרכז המעמד אמר ה' את "[[עשרת הדברות]]" חלקם נאמרו ישירות לעם, ולאחר שהעם התעלף, אמר זאת ה' דרך [[משה]]. | ||
ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית. | ב[[חסידות]] מוסבר הסיבה לכך שפרחו נשמות ישראל: בשל הרצון להתחבר בבורא, הם כאילו "שכחו" את גופם ועניניהם הגשמיים והם עלו מעלה להתחבר לקדושה האלוקית. | ||
| שורה 40: | שורה 39: | ||
====בנשמות ישראל==== | ====בנשמות ישראל==== | ||
:'''בחירת העצמות''' | :'''בחירת העצמות''' | ||
במתן תורה התחדש עניין ה"בחירה". עד אז חביבותם ושייכותם של בני ישראל ל[[הקב"ה]] היה מצד חביבותם כבנים וכיוצא בזה, זהו שאמר | במתן תורה התחדש עניין ה"בחירה". עד אז חביבותם ושייכותם של בני ישראל ל[[הקב"ה]] היה מצד חביבותם כבנים וכיוצא בזה, זהו שאמר הקב"ה למשה רבינו במצרים "כֹּה אָמַר ה' בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל" אמנם במתן תורה התחדש והתגלה קשר של בחירה. | ||
ולכן מובא בהלכה שבעת התפילה בברכת אהבת עולם "כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ס סעיף ד. והוא מהמגן אברהם בשם האריז"ל.}} | ולכן מובא בהלכה שבעת התפילה בברכת אהבת עולם "כשיאמר ובנו בחרת יזכור מתן תורה"{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן ס סעיף ד. והוא מהמגן אברהם בשם האריז"ל.}} | ||
וכן מוצאים הבדל בין נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת בה לא מתחילים בבחירת [[הקב"ה]] בעמו, לעומת ברכת הקידוש של החגים בה מתחילים בכך | וכן מוצאים הבדל בין נוסח ברכת הקידוש של ליל שבת בה לא מתחילים בבחירת [[הקב"ה]] בעמו, לעומת ברכת הקידוש של החגים בה מתחילים בכך שהקב"ה בחר בעמו: "אשר בחר בנו מכל עם", והסיבה לזה מבוארת: | ||
{{ציטוט|תוכן= והטעם שאין אומרים ב[[שבת]] "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" כמו בימים טובים, לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". ואמרו ז"ל: "שבת ודינין במרה אפקוד". ועדין לא בחר בהם [[הקדוש ברוך הוא]] עד שנתן להם התורה, אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים | {{ציטוט|תוכן= והטעם שאין אומרים ב[[שבת]] "אשר בחר בנו מכל עם ורוממנו מכל לשון" כמו בימים טובים, לפי שבמרה נצטוו על השבת שנאמר: "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ". ואמרו ז"ל: "שבת ודינין במרה אפקוד". ועדין לא בחר בהם [[הקדוש ברוך הוא]] עד שנתן להם התורה, אבל כשנצטוו על ימים טובים כבר נתן להם התורה ובחר בהם ולכך אין אומרים בשבת אשר בחר בנו"|מקור=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=26840&st=&pgnum=79 ספר אבודרהם סדר תפילת שבת ופירושה]}} | ||
החידוש שבבחירה היא בכמה פרטים: בחירה חפשית הגדרתה שהמניע היחידי לבחירה היא רצונו של האדם ללא התייחסות כלל למעלות ולתכונות הדבר הנבחר. כשם שלא תחשב בחירה חופשית בחירה שמונעת על ידי כפייה חיצונית, כך לא תחשב לבחירה חופשית כשהמניע הוא מעלות ותכונות שבדבר הנבחר. וסיבת הדבר, כשם שאפשרי להכריח לבחור בדבר שלא לרצונו, כמו כן בשעה שמעלות ותכונות הדבר עומדים לנגד עיני הבוחר, הרי הדבר עצמו "מכריח" ומושך את הבוחר לבחור בו. וכלשונו של הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1309.}}: "בבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מכפיה בשוטים". | החידוש שבבחירה היא בכמה פרטים: בחירה חפשית הגדרתה שהמניע היחידי לבחירה היא רצונו של האדם ללא התייחסות כלל למעלות ולתכונות הדבר הנבחר. כשם שלא תחשב בחירה חופשית בחירה שמונעת על ידי כפייה חיצונית, כך לא תחשב לבחירה חופשית כשהמניע הוא מעלות ותכונות שבדבר הנבחר. וסיבת הדבר, כשם שאפשרי להכריח לבחור בדבר שלא לרצונו, כמו כן בשעה שמעלות ותכונות הדבר עומדים לנגד עיני הבוחר, הרי הדבר עצמו "מכריח" ומושך את הבוחר לבחור בו. וכלשונו של הרבי{{הערה|לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1309.}}: "בבר שכל, טעם שכלי מכריחהו וכופהו יותר מכפיה בשוטים". | ||
| שורה 59: | שורה 58: | ||
====בתורה ומצוות==== | ====בתורה ומצוות==== | ||
קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל | קיימו [[האבות]] את התורה עד שלא ניתנה אמנם מ"ת חידשה עניינים שלא היו אצל האבות ובזה ריוי פרטים כדלהלן: | ||
:'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' | :'''בהמשכה שעל ידי המצוות''' | ||
{{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}} | {{להשלים|המשכת העצמות ( - לקו"ת וידבר אלוקים, מאמר כי ישאלך ל"ח, ועוד ועוד}} | ||
| שורה 68: | שורה 67: | ||
====בעולם==== | ====בעולם==== | ||
{{להשלים|זיכך את העולם ראה לקו"ש יז [[חג השבועות]] ועוד}} | {{להשלים|זיכך את העולם ראה לקו"ש יז [[חג השבועות]] ועוד}} | ||
==בני ישראל במעמד== | ==בני ישראל במעמד== | ||
מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז [[נגלה]] עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני. | מתן תורה היה הגילוי השלישי לו זכו [[בני ישראל]] מאז יציאתם ממצרים. הגילוי הראשון התרחש בשעת [[יציאת מצרים]], אז [[נגלה]] עליהם [[הקב"ה]] וגאלם. הגילוי השני התרחש בשעת [[קריעת ים סוף]], אז כל אחד הראה באצבעו ואמר "זה א-לי", והגילוי השלישי היה במעמד הר-סיני, והוא התחיל עם בואם למדבר סיני. | ||
על-פי ה[[חסידות]], כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ"ט שערי טומאה]], לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. | על-פי ה[[חסידות]], כשיצאו בני ישראל ממצרים היו שקועים ב[[מ"ט שערי טומאה]], לכן צווו על [[ספירת העומר]] ובכל יום עלו בקדושה עד למתן תורה. | ||
ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה. | ב[[חסידות]] מובא כי כל [[נשמות ישראל]] היו בעת מתן תורה. | ||