1,704
עריכות
אין תקציר עריכה |
(←שלילתו) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה למידת ה[[עצב]]{{הערה|שם=כ"ו|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}. | '''דאגה''' הוא רגש של חשש ממה שהוא. דאגה היא סניף והבאה למידת ה[[עצב]]{{הערה|שם=כ"ו|[[ליקוטי אמרים - פרק כ"ו|תניא פרק כ"ו]].}}. | ||
== שלילתו == | == שלילתו == | ||
בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שאינו מרשה לזריזות ב[[עבודת ה']] שצריכה לב שמח ופתוח, לכן צריכים להרחיק אותו{{הערה|שם=כ"ו}}. מהעצות לשחרר מדאגה: | בחסידות מובא שדאגה היא מדה שלילית, שאינו מרשה לזריזות ב[[עבודת ה']] שצריכה לב שמח ופתוח, לכן צריכים להרחיק אותו{{הערה|שם=כ"ו}}. מהעצות לשחרר מדאגה: | ||
* להבין שהכל בא מלמעלה{{הערה|שם=כ"ו}}, ולתקוע מחשבתו (דהיינו שזה לא ישאר ידיעה בדרך מקיף) כי ה' מנהיג אותנו ב[[השגחה פרטית]] וזה ברור שהוא ינהג באופן היותר טוב, והדבר שאנו דואגים עליו לא מוטלת על שכמינו{{הערה|[[אגרות-קודש]] ח"ד אגרת תתקכט.}}. | |||
* בנוסף לזה אין לחשוב על ענין שצריך לעשותו שאין בידך לעשותו עכשיו, אלא שבבוא הזמן שיבוא לפועל אז עושים הכול{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק י"ט אגרת ז'מד.}}. | |||
* לימוד פרק כ"ג ב[[תהילים כ"ג|פרק כ"ג בתהילים]] עם מפרשים ומזמן לזמן יחזור על זה{{הערה|[[אגרות-קודש]] חלק כ"ג אגרת ח'תשנז. בחי"ז אגרת ו'תפו מוזכר שכדאי ללמדו בעל פה. ענין זה יוסיף בבטחון (העצה הבאה) שה' רועי וכו'.}}. | |||
* בטחון בה' - [[טראכט גוט וועט זיין גוט]]{{הערה|[[מענות קודש]] תש"נ מענה ו.}}. | |||
* במי שחש מבריאותו כתב הרבי שאין להעמיק ברפואתו (שזה תפקידו של הרופא) אלא רק ימלא הוראותיו (היסח הדעת){{הערה|[[אגרות קודש]] חלק ט' אגרת ב'תתקג.}}. | |||
== דאגה גשמית == | == דאגה גשמית == |
עריכות