27,714
עריכות
מ
החלפת טקסט – "׳" ב־"'"
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – "׳" ב־"'") |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
משה נולד ב[[ז' באדר]] ב'שס"ח בעת [[שעבוד מצרים]] לאביו [[עמרם]] ולאימו [[יוכבד]] בעת [[שעבוד מצרים]], וכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה{{הערה|רש"י על שמות, ב, ב}}, ונקרא אז טוביה או ע"פ דעה אחרת טוב{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ב.}}.בעת לידתו נגזר ש"כל הבן היאור תשליכהו" ולפיכך נשקפה סכנה למשה, למשה נעשה נס והוא נולד שלוש חודשים לפני הזמן, אולם לאחר שלושת החודשים נאלצת אימו יוכבד לשים אותו בתוך תיבת גומא המצופה בחומר וזפת ושמה אותו ביאור{{הערה|שמות, ב, ג}}. | משה נולד ב[[ז' באדר]] ב'שס"ח בעת [[שעבוד מצרים]] לאביו [[עמרם]] ולאימו [[יוכבד]] בעת [[שעבוד מצרים]], וכאשר נולד התמלא הבית כולו אורה{{הערה|רש"י על שמות, ב, ב}}, ונקרא אז טוביה או ע"פ דעה אחרת טוב{{הערה|[[מסכת סוטה]], י"ב.}}.בעת לידתו נגזר ש"כל הבן היאור תשליכהו" ולפיכך נשקפה סכנה למשה, למשה נעשה נס והוא נולד שלוש חודשים לפני הזמן, אולם לאחר שלושת החודשים נאלצת אימו יוכבד לשים אותו בתוך תיבת גומא המצופה בחומר וזפת ושמה אותו ביאור{{הערה|שמות, ב, ג}}. | ||
באותו היום היה שרב במצרים ו[[בתיה]] בת [[פרעה]] יצאה ליאור עם שפחותיה, כאשר הגיע ליאור היא מצאה את משה בתיבה ומשתה אותו מהמים, [[מרים]] אחות משה, ששהתה במקום מיהרה לבוא לבתיה ולהסביר לה מי הוא ולאחר מכן קראה לאימה שתניק את משה, ומלאחר שנתיים הוא נלקח לבית פרעה שם הוא גודל, במדרשים מובא מספר שמות בהם הוא נקרא באותו הזמן ע"י מספר אישים שהם:אביגדור, יקותיאל, חבר, אבי, אבי סוכו, שמעיה בן נתנאל, ובתיה קראה לו "משה" על שכך שהיא משתה אותו מהמים{{הערה|נוסד על הפסוק בדהי"א | באותו היום היה שרב במצרים ו[[בתיה]] בת [[פרעה]] יצאה ליאור עם שפחותיה, כאשר הגיע ליאור היא מצאה את משה בתיבה ומשתה אותו מהמים, [[מרים]] אחות משה, ששהתה במקום מיהרה לבוא לבתיה ולהסביר לה מי הוא ולאחר מכן קראה לאימה שתניק את משה, ומלאחר שנתיים הוא נלקח לבית פרעה שם הוא גודל, במדרשים מובא מספר שמות בהם הוא נקרא באותו הזמן ע"י מספר אישים שהם:אביגדור, יקותיאל, חבר, אבי, אבי סוכו, שמעיה בן נתנאל, ובתיה קראה לו "משה" על שכך שהיא משתה אותו מהמים{{הערה|נוסד על הפסוק בדהי"א ד' ואשתו היהודיה וגו'}}, ב[[תרת החסידות]] מבואר שמים מרמזים על כוח הגבורה והעלם של הקב"ה והישבה לכוח החסד והגילוי,, וכך שע"י משתה אותו בתיה מהמים הגיעו עליו שני התכונות האלו{{הערה|התוועדויות תשנ"א, ח"ג, עמ' 126}}. | ||
ע"פ המסופר כאשר היה משה בן שלוש, הוא הגיע ולקח ל[[פרעה]] את הכתר, מה שהוביל לחשש אצל חרטומי מצרים שהוא הולך ברבות השנים לנצח את פרעה, הם שמו לפני משה שני צלחות אחת של זהב ואחת של פחמים כדי לבדוק במה יבחר,ואם יבחר בזהב סימן שהוא הולך באמת לכבוש את פרעה, משה בא לגעת בזהב אולם אז מגיע מלאך גבריאל ומוזיז לו את ידו לפחמים וכך הוא ניצלו{{הערה|{{ציטוטון|בשנה השלישית ללדתו ופרעה יושב על השלחן לאכול והגבירה יושבת בימינו ובתיה בתו משמאלו ושריו ועבדיו יושבים לפניו והנער יושב עם בתיה בת פרעה, ויושט הנער את ידו ויקח העטרה מעל ראש המלך וישם אותה על ראשו, ויבהל המלך והשרים על הדבר הזה ויתמהו איש אל רעהו, ויען בלעם הקוסם אחד משרי המלך יועציו ויאמר, זכור אדוני המלך החלום אשר חלמת ואשר פתר לך עבדך, הלא תדע כי העלם הזה מילדי העברים הוא ורוח אלהים בו ומחכמתו עשה זאת, וזה הוא שיחריב את מצרים, ועתה יצוה המלך מהרה ויסירו את ראשו. וייטב הדבר בעיני המלך ואוהביו, וישלח הש"י מלאך גבריאל ונדמה להם כאחד משרי המלך ואוהביו ויאמר לא אדוני המלך, לא טוב הדבר להמית נפש דם נקי כי אין לנער דעת, ועתה צוה ויביאו אבן יקרה (אודם) לפניו וגחלת אש ואם יושיט ידו ויקח האבן יקרה בידוע שהוא בן דעת ובן מות הוא ונעשה בו משפט, ואם יושיט ידו ויקח הגחלת בידוע שאין בו דעת ופטור. ויענו כל חכמיו ויאמרו טוב הדבר, ויביאו לפניו האבן טובה והגחלת, ויושט הנער את ידו ליקח את האבן והמלאך דחף ידו ולקח הגחלת ויביאה לפניו ויגע בשפתיו ובקצת הלשון ונעשה כבד פה וכבד לשון, ועל זה ניצל}} - אוצר המדרשים, מדרשים על משה רבנו, ה}}. | ע"פ המסופר כאשר היה משה בן שלוש, הוא הגיע ולקח ל[[פרעה]] את הכתר, מה שהוביל לחשש אצל חרטומי מצרים שהוא הולך ברבות השנים לנצח את פרעה, הם שמו לפני משה שני צלחות אחת של זהב ואחת של פחמים כדי לבדוק במה יבחר,ואם יבחר בזהב סימן שהוא הולך באמת לכבוש את פרעה, משה בא לגעת בזהב אולם אז מגיע מלאך גבריאל ומוזיז לו את ידו לפחמים וכך הוא ניצלו{{הערה|{{ציטוטון|בשנה השלישית ללדתו ופרעה יושב על השלחן לאכול והגבירה יושבת בימינו ובתיה בתו משמאלו ושריו ועבדיו יושבים לפניו והנער יושב עם בתיה בת פרעה, ויושט הנער את ידו ויקח העטרה מעל ראש המלך וישם אותה על ראשו, ויבהל המלך והשרים על הדבר הזה ויתמהו איש אל רעהו, ויען בלעם הקוסם אחד משרי המלך יועציו ויאמר, זכור אדוני המלך החלום אשר חלמת ואשר פתר לך עבדך, הלא תדע כי העלם הזה מילדי העברים הוא ורוח אלהים בו ומחכמתו עשה זאת, וזה הוא שיחריב את מצרים, ועתה יצוה המלך מהרה ויסירו את ראשו. וייטב הדבר בעיני המלך ואוהביו, וישלח הש"י מלאך גבריאל ונדמה להם כאחד משרי המלך ואוהביו ויאמר לא אדוני המלך, לא טוב הדבר להמית נפש דם נקי כי אין לנער דעת, ועתה צוה ויביאו אבן יקרה (אודם) לפניו וגחלת אש ואם יושיט ידו ויקח האבן יקרה בידוע שהוא בן דעת ובן מות הוא ונעשה בו משפט, ואם יושיט ידו ויקח הגחלת בידוע שאין בו דעת ופטור. ויענו כל חכמיו ויאמרו טוב הדבר, ויביאו לפניו האבן טובה והגחלת, ויושט הנער את ידו ליקח את האבן והמלאך דחף ידו ולקח הגחלת ויביאה לפניו ויגע בשפתיו ובקצת הלשון ונעשה כבד פה וכבד לשון, ועל זה ניצל}} - אוצר המדרשים, מדרשים על משה רבנו, ה}}. | ||