474
עריכות
הרחבה
(הרחבה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | |||
'''ראיה ושמיעה''' הם שני חושים עיקריים באדם, ותורת החסידות מרחיבה במקומות רבים לגבי אופן פעולתם (אחד בשונה מהשני), מקורם ושורשם, ובעיקר עניינם בעבודת ה'. | |||
''' | == מהות הראייה == | ||
עניינו של כוח הראייה הוא לקלוט דבר חיצוני כמו שהוא (בשונה משמיעה (הבנה) שנותנת רק תפיסה סובייקטיבית בעניין). | |||
עניין מרכזי בראייה הוא שרואים (לא כל כך את המאפיינים של הדבר הנראה, את החיצוניות שלו, אלא) את ה'{{מונחון|עצם|המהות הפנימית}}' שלו - את כל האובייקט בבת אחת. לכן גם בהבטה אחת, אפשר לראות את כל הדבר עליו מסתכלים (בשונה משמיעה שדורשת הבנת כל הפרטים של הדבר עליו שומעים ורק כך אפשר לקבל תמונה כלשהי שלו). | |||
== מהות השמיעה == | |||
לעומת הראייה, השמיעה (במילים אחרות - ההבנה) עניינה תפיסת והבנת הדבר עליו שומעים, באופן סובייקטיבי, פרט אחרי פרט, וגם לאחר שמיעת כל הפרטים עדיין אין הבנה אמיתית במהות שלו. זה כמו הכרת אדם על פי קריאת הקורות חיים שכתב - ללא מפגש עם האדם עצמו. | |||
המעלה של שמיעה היא שאפשר יותר להבין, יותר לקלוט את הדבר הנשמע. לעומת ראייה קשה לחוות דעה על הדבר, הרואה מתנתק מעצמו ורואה את הדבר. | |||
== מאפיינים של הראייה == | |||
ראייה קולטת את 'עצם' הדבר הנראה, לעומת שמיעה שתופסת רק את הפרטים שלו. | |||
על ידי ראייה אפשר לעורר [[כלות הנפש|תשוקה עצומה]] להתקרב לדבר אותו רואים, בשונה משמיעה. | |||
ושני הפרטים קשורים אחד לשני: בגלל שראייה תופסת את העצם, לכן אפשר לעורר אליו תשוקה. בשונה משמיעה<ref>ראה ד"ה והמשכילים יזהירו תשי"ז</ref>. | |||
==הראיה נמשכת מחיצוניות החכמה{{הערה|דרמ"צ ע'}}== | ==הראיה נמשכת מחיצוניות החכמה{{הערה|דרמ"צ ע'}}== | ||