אור ושפע: הבדלים בין גרסאות בדף

'''אור ושפע''' הם שני דרגות בההשפעה אלקית בעולמות. '''אור''' מייחס לדרגא שהוא לא נתפס במה שנאצל ממנו. לאידך '''שפע''' מייחס לדרגא שהאלקות נתפס ומוגבל בההשפעה{{הערה|זהו נושא יסודי מאוד בחסידות, שע"י הבנתו לאשורה, והבנת החילוק בין שניהם אפשר להבין ריבוי חידושים המובאים בחסידות בנושאים שונים.}}.

   

בכתבי הקבלה, אנחנו מוצאים בדרך כלל שימוש במונח 'אור' כדי לתאר את ה'אנרגיה' והחיות האלוקית שמחיה את העולמות.

לעומת זאת, בכתבי החוקרים, משתמשים במונח שפע. מה ההבדל? <br>

מה ההסבר לכך? לכל אדם יש כוחות שהוא משתמש בהם ביום יום. כוחות גלויים. ויש את ה'עצם' שלו. עצם זה שהוא קיים כמציאות נפרדת. זה הרובד הכי עמוק בבן אדם <ref>וזה החידוש ביום הולדת, למרות שהיה עובר שלם גם לפני, שהאדם הפך למציאות שקיימת בזכות עצמה, ללא חיבור תמידי לאימו</ref>. ואת זה המשפיע מכניס בשפע. כמו שהמשפיע חי בפני עצמו, כך המושפע חי בפני עצמו.

# אור זה רק הארה, הוא לא משמעותי לגבי המשפיע ולא מכיל את עצמיותו ופנימיותו, לעומת שפע, שהמשפיע מכניס פה משהו עצמי משלו.

# כדי להאיר אור, לא צריך להתייגע, זה מגיע בלי מאמץ, בדרך ממילא. (וזה נובע מהיותו חיצוני) לעומת שפע, שהשפעה דורשת יגיעה.

# אין למאור אפשרות לא להאיר. (כנ"ל שזה בא ממילא בלי בחירה). למשפיע יש בחירה האם להשקיע בדבר ולהשפיע אותו, או לא.

כמו שאמרנו, אור השמש.  

בדרך אפשר נוכל להביא דוגמה מתמונה. בתמונה רואים דמות אדם שלימה, ואם התמונה ברזולוציה גבוהה רואים זאת היטב. אך שום דבר מהפנימיות של המצולם לא משתקף בתמונה. רק חיצוניותו, תווי פניו החיצוניים.  

לימוד עניין שכלי מובא פעמים רבות כדוגמה לשפע. כשאנו רואים דבר שכל כתוב, אין אנו מזהים בהכרח את הכותב, ואין אנו יודעים דבר על תכונותיו. אך לאמיתו של הדבר המהות של הכותב נכנסה לשכל זה, ולכן כדי ללמד משהו חדש צריך המורה להתייגע רבות, הן כדי להתאים את העניין לשומעים, והן כדי לוודא שהם אכן יקלטו זאת. <br>

<ref>כשאנו אומרים שלשם ביצוע דבר מסוים צרים מאמץ, זאת אומרת שצריך להכניס פה משהו פנימי. (כידוע שדיבור שהוא חיצוני לגמרי לא דורש מאמץ לעומת ניפוח, שדורש מאמץ כי "מאן דנפח מתוכיה נפח".)</ref>

כן מובא דוגמה לשפע מלשפוך מים ממקום אחד למקום אחר, שהמהות של המים פה, עוברים לשם.

{| class="wikitable"

|-

|}

הקב"ה  אומר על כל יהודי "בני בכורי ישראל". כן כתוב "בנים אתם לה' אלוקיכם". כידוע שבן מגיע מהעצם והפנימיות של האב, מקום יותר נעלה אפילו מהכחות הגלויים של האב <ref>שלכן גם אם לאב חסר בכוחות הגלויים - כגון אם האב עיוור רח"ל, הבן יכול לראות. כי הבן מגיע ממקום מאוד עמוק, ששם הכל מושלם</ref>. יוצא שיהודי מגיע מהעצמיות והפנימיות של הבורא.

ואילו תורה זה מגיע ממקום פחות גבוה, כמו שכתוב שאורייתא (התורה) - מחכמה נפקת (מגיעה), כלומר מהרובד הגלוי של חכמה.  

* כי עמך ת"ש.