3,639
עריכות
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (28 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
{{ | {{לפשט}} | ||
[[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]] | [[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]] | ||
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו"ר הזקן]] מבפנים]] | [[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו"ר הזקן]] מבפנים]] | ||
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' | '''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]]. | ||
==ההסתלקות והקבורה== | ==ההסתלקות והקבורה== | ||
{{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו|}} | {{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו|}} | ||
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] | ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}. | ||
באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו"ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו"ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם. | |||
מסופר | מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}. | ||
מאוחר יותר נבנה | מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר. | ||
== כניסת כהנים לאוהל == | == כניסת כהנים לאוהל == | ||
כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ"י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח. | |||
[[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור. | |||
אם כי המהרי"ל | אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים. | ||
== השתטחות כהנים על הציון == | === השתטחות כהנים על הציון === | ||
המהרי"ל הזהיר | המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון. | ||
למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה. | |||
המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}. | המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}. | ||
{{להשלים}} | |||
== כיום == | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[קריית רבינו הגדול]]}} | |||
בשנת [[תשמ"ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש"ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}. | |||
ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו"ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=73204 במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]] | [[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]] | ||