משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 212: שורה 212:
אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית
אלכסנדר ברח' מאה שערים פינת רח' זוננפלד, וכמה ממתפלליו עברו להתפלל בבית
מדרשנו לאחר יסודו.
מדרשנו לאחר יסודו.
==יסוד צעירי אגודת חסידי חב"ד בירושלים ת"ו==
סוד ביהמד"ר היה בקירוב זמן עם הכרזת מלחמת התנופה של הוד כ"ק אדמו"ר י
נשיא דורנו שהייתה קשורה עם יסוד צעירי אגודת חב"ד ת"ו, שמטרתה הייתה בש
נים: א) חיזוק הפנים בקרב חסידי חב"ד ב) השפעה על הזולת וקירוב החוץ והיווה
למעשה השלמה נפלאה אחד למשנהו. ותכף מצאו צעירי אגודת חב"ד את משכנם
בגשמיות וברוחניות בביהמד"ר המחודש, שכל כולו הייתה בתנועה של התחדשות.
קביעות המקום לקיום האסיפות שמהם תצא תורה, וחסידות, והפצת היהדות, הייתה
בחדר הקטן שע"י ביהמד"ר. חברי ההנהלה הראשונים היו הרב זוסיא וילמובסקי, הרב
אלעזר הכהן ערנטרוי ע"ה, ויבדלח"ט הרב נחום רבינוביץ, הרב לוי יצחק היילפרין, הרב
זאב דוב סלונים, הרב שמעון יעקובוביץ, הרב הלל רבינוביץ והרב שמואל היילפרין-
מזכיר ומנהל פועל.
עם יסוד צעירי אגודת חב"ד עלה הרעיון לארגן את הנוער החב"די בירושת"ו.
המשימה הוטלה על הרב מרדכי צבי גרינוולד והרב שמואל היילפרין שלקחו זאת תחת
חסותם. בין הנוער המייסדים היו: הגאון הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ), הרה"ג
יוסף צבי סגל, הרה"ג אשר לעמיל כהן, הרב משה שפירא, הרב יעקב רייניץ, הרב אהרן
היילפרין הרב יששכר דוב וולס, הרב יעקב משה ליפקין, הרב יעקב פסח המבורגר,
הרב מרדכי גולדברג, הרב יעקב חסידה, רבי דוד לסלבוים, מראשי השלוחים דוברי
צרפתית באה"ק, הרה"ח העסקן השליח רבי יצחק ידגר, הרב אברהם יצחק גווירץ,
והרב יעקב שלמה גולדברג והרב אהרן רגוזניצקי.
במשך הזמן התפתח מזה הגרעין של המכינה לישיבה שע"י ישיבת "תורת אמת",
שבהמשך הזמן היו בו שתי כתות: אחד בראשותו של הגאון רבי שמואל אלעזר
היילפרין והשניה בראשותו של אחיו הגאון רבי לוי יצחק היילפרין. וזה נתן תנופה
להתפתחות ישיבת "תורת אמת", כאשר גרעינים אלו נכנסו יחד עם מוריהם לישיבת
תורת אמת.
הכנס ההיסטורי הראשון של נוער חב"ד התקיים בביהכנ"ס בחג הגאולה י"ב-י"ג
תמוז תשי"ג. היה זה בעיצומה של מחלת שיתוק הילדים שהשתוללה אז בירושלים,
ורבים מההורים פחדו לשלוח את ילדיהם למקומות ציבוריים. אעפ"כ התאספו כשלש
מאות ילדים. ובנס לא חלה אף לא אחד מהילדים שהשתתפו. הרב פסח מן מספר
שהתמימים המסורים הלכו להביא ילדים ממקומות רחוקים מאוד, ואף הוא עצמו
הביא ילדים מאזור המושבה הגרמנית ששם פעל במשך השנה. בכנס השתתפו: הגאון
המשפיע רבי שמריהו נח ששונקין, הגרמ"ל שפירא ראש ישיבת "תורת אמת". הגרח"י
היילפרין מד"א של בית הכנסת, ב"כ הרבי הרב זליג סלונים. (ראה תמונה שהתקבלה
מאת הרה"ח ר' פסח מאן ותודתנו נתונה לו).
על כל מסכת והיקף הפעולות הנפלאות ותחילת המהפכה החב"דית בירושלים
תובב"א שנעשתה ע"י הארגון החדש ביסודו של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו "צעירי אגודת
חב"ד בירושת"ו", וע"י החיילים, התמימים המקושרים תלמידי ישיבת תורת אמת דאז,
שבסיסם היה בבית מדרשנו. ניתן לעמוד ע"י עיון בביטאון חב"ד שיצא לאור בשנים
ההם. הדיווחים הנפלאים על התוועדויות י"ט בכסלו ברחבי העיר, הדרשות בבתי
כנסיות ובמושבים, פעילות ל"ג בעומר במירון ועוד. שעי"ז התקרבו המונים לחסות
תחת כנפי אורו של רבינו נשיא דורנו והפריחו את השממה מהבחינה החב"דית בעיה"ק
תובב"א.
==יסוד ישיבת הערב==
פעולות אלו החלה להתרקם ישיבת הערב הדגולה של חסידי חב"ד ירושלים מ
ת"ו,שהורתה ולידתה הייתה בין כותלי ביהמד"ר ואח"כ התרחבה והתפשטה
ונפתחו סניפים נוספים בירושלים ואח"כ בכפר חב"ד ובמקומות אחרים,
מתחילה ניתן השם לישיבת הערב "אהל יוסף יצחק" אולם במכתב כ"ק אדמו"ר לצא"ח
(אג"ק י"א ע' צ"ה), הביע את חששו על השם שנבחר שנושא את שמו של הרבי הקודם
ונושא עמו אחריות יתר שהמוסד אכן יהיה לנח"ר הרבי הקודם נ"ע, ומכיוון שעדיין
לא ידעו את מידת הצלחת המוסד יש להיזהר בזה והורה לקרוא למוסד רק "ישיבת
ערב" שעל יד צא"ח.
במשך השנים עברו מאות תלמידים את המוסד הזה ורבים מהם נקלטו בקרב
החסידים והתמימים. שלט ענק עם הכתובת "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך
ישראל" התנוסס בפתח שער ביהמד"ר במשך שנים רבות, ובשנים אלו נקרא בית
הכנסת בפי רבים "מה טובו שול".
מהעומדים בראש ישיבת הערב בשנים הראשונות היו הגאון רבי שמואל היילפרין
והגאון רבי לוי יצחק היילפרין. ומשנת תשט"ז עמד בראשה הגה"ח טוביה בלוי
ולאחריו עסקו בה הגה"ח רבי מנחם וילהלם, הגה"ח רבי הלל רבינוביץ, הרב צבי
אייזנבך, הרב אלעזר ערנטרוי והרב נפתלי רוט שפתח את הסניף בשכונת שערי חסד.
התמיכה בתקופה הראשונה ניתנה ע"י בא כוחו של הרבי הרב בנימין גורודצקי, ואח"כ
היה נתמך ע"י כולל חב"ד בהנהלת הרב עזריאל זליג סלונים.
מספר הגה"ח רבי טוביה בלוי "לרגל התרחבות סניפי ישיבות הערב ופתיחת סניף
נוסף בשכונת פאג"י, היה דרוש אדם מתאים לעמוד בראשות הסניף המרכזי ששכן
בבית הכנסת. ובתחילה לא הצלחנו למצוא אדם מוכשר שייאות לקבל על עצמו
תפקיד נעלה זה. באותה תקופה קיבלתי מכתב מעורר מכ"ק אדמו"ר, וזלה"ק "מבהיל
מה שכותב שאין איש רוצה לקחת על עצמו הדרכת ישיבת הערב בבית ישראל ולכן
הוכרח לקחתה בחזרה וכו' כי האומנם לאחר כל התעמולה, ריבוי המכתבים וכו' גם
הנ"ל אי-אפשר לפעול? ועוד פלא – מכבר נכתב שהנשואים הלומדים בישיבת תורת
אמת, ישתדלו שחלק מזמנם יהיה בעסקנות חב"ד וביחוד בשטח ההוראה והחינוך", ...
(המכתב נדפס באג"ק חלק ח"י עמ' נ"א).
הרב בלוי פנה עם המכתב להרב מנחם וילהלם שהיה אז אברך צעיר ונמרץ ובעל
נפש רגישה לתלמידים, ובקש ממנו לשמש כמחנך ומשפיע במקום, ואכן רבי מנחם
קיבל על עצמו את התפקיד, והצליח בו ובמשך הזמן הפך למנהל בפועל של רשת
ישיבות הערב.
רבות הן התייחסויותיו של הרבי לישיבת ערב זו, ולאלה שנוסדו אחריה וקצרה
היריעה מלהביאם, אבל הרבה ניתן ללמוד מהן, על הנחת -רוח הרבה שנגרם לכ"ק
אדמו"ר ממוסד זה שהורתו ולידתו בבית מדרשנו. והוא היה השביל להתפתחותה
של חסידות חב"ד בירושלים עיה"ק, וממנה יצאו עשרות מאנ"ש שלוחים ותמימים
המפוזרים בכל קצווי תבל, שחבים את התקרבותם לחסות בצלו של הרבי נשיא דורנו
למקום קדוש זה.
ניתן לחוש זאת גם מהיחס המיוחד שקיבלו תלמידיה מהרבי, שענה על מכתביהם
בפרטיות מיוחדת, וזכו להרבה מענות קודש. וע"י פעילות זו שמו של ביהמד"ר הלך
לפניו, כביהמד"ר חי ותוסס וכנקודה מרכזית להפצת תורה ולהרבצת חסידות לכל
הסביבה.
אחד מתלמידי ישיבת ערב, תלמיד סניף שכונת שערי חסד היה הרה"ח רבי מאיר
פריימן ע"ה שבזמנו נבחן על כשלוש מאות דפי גמרא בבת אחת. הדבר גרם לקידוש
שם שמים ושם חב"ד ולפרסום גדול לישיבות הערב.
==יסוד גמ"ח קרן משפחת סופר==
רב החסיד רבי ישראל ניסן סופר ע"ה, ראה בעת ביקורו בארץ הקודש בשנת ה
תשי"ד, את הגה"ח רבי חנניה יוסף היילפרין בעת שלימד את השיעור בפרשת
השבוע, ומצא מאד חן בעיניו והחליט לתת לו סכום כסף הגון לייסד גמ"ח
לטובת אנ"ש והתמימים בירושלים עיה"ק, ולחיזוק בית המדרש.
הגמ"ח היה בנשיאותו של הרבי נשיא דורנו, בענין זה ידוע לנו שהרב ח"י היילפרין
שלח לרבי את הבלנק של הגמ"ח שבו היה כתוב שזהו בנשיאותו של הרבי ושמו המלא
היה כתוב עליו. לאחר מכן נשאל מהמזכירות מדוע נכתב השם "מנדל" ללא האות "ע",
ובקשו לתקן זאת.
מתקבלים בכבוד ובמאור פנים האברכים הספרדים שהחלו אז לנהל בתים של
תורה ויראת שמים. הגמ"ח צמח מקטנות לגדלות במשך רבות בשנים אולם בתקופת
האינפלציה השתחק ופשט את הרגל.
נשארו פנקסים גדולים המראים על
עבודה נקיה ומסודרת, נקיות כפים,
מסירות ועזרה למוסדות ולפרטיים ,
שנשארו עדות אילמת לעבר מפואר.
באחד ממכתביו מתייחס הרבי
לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר
שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח
שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר
קנאת סופרים שמרבה היא חכמה,
כדרז"ל".
חברי הנהלת הגמ"ח היו הרבנים: רבי
משה לייב שפירא, רבי גרשון לפידות, רבי ח"י היילפרין- מנהל בפועל. רבי יהודה ליב
סלונים, רבי אורי ניסן אורנשטיין, רבי משה פנחס לרנר ויבדלח"ט רבי יונה מנדלסון,
בשנים הבאות צורף להנהלה רבי משה בצלאל ווקסלשטיין .


==סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים==
==סקירת פעילויות מיוחדות במשך השנים==