27,062
עריכות
מ (החלפת טקסט – "״" ב־""") |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
שורה 15: | שורה 15: | ||
==סיכום== | ==סיכום== | ||
* '''א - ג:''' אצל [[אדמו"ר האמצעי]] התקיים מאמר חז"ל:{{ציטוטון|ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש}}, שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית. | * '''א - ג:''' אצל [[אדמו"ר האמצעי]] התקיים מאמר חז"ל:{{ציטוטון|ללמדך שהקב"ה יושב וממלא שנותיהם של צדיקים מיום ליום ומחודש לחודש}}, שהצדיקים נפטרים ביום שהם נולדים, כמו כן דבר זה מראה על שלמות רוחנית. | ||
* '''ד - ה:''' הפסוק {{ציטוטון|ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה}} מורה על ירידת הנשמה | * '''ד - ה:''' הפסוק {{ציטוטון|ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה}} מורה על ירידת הנשמה למטה, ב{{ציטוטון|"חרון אף של מקום"}}, ושמה הוא צריך לפעול גילוי ה'. | ||
* '''ו - י:'''"ויקח {{הערה|יעקב}} מאבני המקום", "שירא מפני חיות רעות", ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות. | * '''ו - י:'''"ויקח {{הערה|יעקב}} מאבני המקום", "שירא מפני חיות רעות", ולכאורה: איך מגינים האבנים מחיות רעות? אלא שזה מורה על התוקף דקדושה רוחנית שהייתה סביב יעקב, שהתגברה על הגשמיות, ובמילא הגין עליו מחיות רעות. | ||
*'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|מטתו שלימה}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו {{הערה|לא כמו בעמידה או ישיבה}}, וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל. | *'''י"א:''' הפסוק:{{ציטוטון|מטתו שלימה}} (של יעקב) מורה על השלימות של יעקב גם ל"מטה" , ששם שוכב האדם וראשו הוא בשוה עם רגלו {{הערה|לא כמו בעמידה או ישיבה}}, וע"י הוא מגלה בזה שייכותו לעצמותו, שמצד עצמותו החלק עליון ותחתון הם דבר אחד ממש, כי הוא למעלה מכל הגדרים, ופשיטות העצמות מתגלית בפשיטות ישראל. | ||
שורה 21: | שורה 21: | ||
* '''י"ג - י"ד:''' אחד מסימני ה[[גאולה]] הוא:ש"[[אבן מקיר תזעק]]", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו. | * '''י"ג - י"ד:''' אחד מסימני ה[[גאולה]] הוא:ש"[[אבן מקיר תזעק]]", שגשמיות העולם עצמה (האבן), הנפעל, מגלה את כח הפועל שבו. | ||
* '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] הייתה באופן של "[[רחובות הנהר]]". משא"כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה. | * '''ט"ו:'''תורת החסידות של [[אדמו"ר האמצעי]] הייתה באופן של "[[רחובות הנהר]]". משא"כ אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה בעיקר החידוש שהיה משווה תורת החסידות עם תורת הנגלה. | ||
*'''י"ד - כ':''' {{ציטוטון|וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו}} כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת [[תורת החסידות]] ע"י [[רבותינו נשיאנו]], | *'''י"ד - כ':''' {{ציטוטון|וישלח יעקב מלאכים לפניו אל עשו}} כי יעקב חשב שעשו כבר התברר. ובפועל היה עשיו קודם הבירור. משא"כ עתה – לאחרי הפצת [[תורת החסידות]] ע"י [[רבותינו נשיאנו]], כבר נגמרו כל הבירורים, והכל מוכן, וצריכים רק לפתוח העינים , ולראות את זה בפועל!, ובלימוד של [[תורת החסידות]] כבר שייך לכל אחד, וכל אחד יכול ללמדו! | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |