פריידא (בת אדמו"ר הזקן): הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', ועוד).}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}.
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', מגדל עוז ([[כפר חב"ד]], [[תש"מ]]), עמודים קפה קפו, ועוד).}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}.


השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}.
השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של אביה ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]{{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}}.


בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו קלוצקר]] בנו של רבי מרדכי קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל ביתו הרבנית פריידא), בחתימתו בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}.
בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו קלוצקר]] בנו של רבי מרדכי קלוצקר{{הערה|[[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]]/[[אדמו"ר הזקן]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל ביתו הרבנית פריידא), בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}}.


[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] שלה בגוף של אשה{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}}.


===בילדותה===
===בילדותה===
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}.
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל [[שבת]] לאחר ה[[תפילה]], [[חסידות]]. כאשר אחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם [[אדמו"ר הזקן]], ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים{{הערה|שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו [[חסידות]], בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}}. אך [[אדמו"ר הזקן]] היה מבין שרוח בנו מדבר מתוך גרונה{{הערה|[[בית רבי]].}}.


פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.
פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה [[חסידות]] אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר.
441

עריכות