משתמש:שמואל חיים/רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א): הבדלים בין גרסאות בדף

מ
שורה 68: שורה 68:
"כולם אומרים: 'תראה לי את אלוקים, ואז אני אאמין'. אבל זה לא עובד כך: קודם מאמינים באלוקים, ואז רואים אותו" {{הערה|שם=הידברות}}
"כולם אומרים: 'תראה לי את אלוקים, ואז אני אאמין'. אבל זה לא עובד כך: קודם מאמינים באלוקים, ואז רואים אותו" {{הערה|שם=הידברות}}
===תורה ומדע===
===תורה ומדע===
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי היה מאמץ את הטכנולגיה לקדושה, לדוגמא בשנת תשנ"ב באמצעות הלווינים נשא הרבי שיחה ב"חנוכה לייו"  בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר.]]
[[קובץ:טכנולוגיה.jpeg|ממוזער|הרבי היה מאמץ את הטכנולגיה לקדושה, לדוגמא בשנת תשנ"ב באמצעות הלווינים נשא הרבי שיחה ב"חנוכה לייו"  בשידור לכל העולם. מולו נראה המסך המשדר]]
"האם יש צורך להזכיר למדענים שומרי תורה ומצוות אשר חשים עדיין באי נוחות ביחס לכמה אמיתות "מיושנות" של התורה נוכח "היפוטזות" מדעיות - את עקרון "אי הקביעות מראש" של הייזנברג?! בעקרונו זה שם קץ לקביעה המדעית שהיתה נפוצה בזמנה, שהקשר בין סיבה ותוצאה הוא מכני וישיר. כיום אין זה מדעי כלל, לראות במאורע מסוים תוצאה הכרחית של מאורע אחר, אלא רואים זאת כתוצאה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר" {{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית}}
"האם יש צורך להזכיר למדענים שומרי תורה ומצוות אשר חשים עדיין באי נוחות ביחס לכמה אמיתות "מיושנות" של התורה נוכח "היפוטזות" מדעיות - את עקרון "אי הקביעות מראש" של הייזנברג?! בעקרונו זה שם קץ לקביעה המדעית שהיתה נפוצה בזמנה, שהקשר בין סיבה ותוצאה הוא מכני וישיר. כיום אין זה מדעי כלל, לראות במאורע מסוים תוצאה הכרחית של מאורע אחר, אלא רואים זאת כתוצאה בעלת הסבירות הגבוהה ביותר" {{הערה|ממכתב הרבי - נדפס באמונה ומדע עמ' 41. תרגום מאנגלית}}


"כיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שנתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה."{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב}}
הרבי סבר, שכיון ש"כל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו", מובן, שכן הוא גם בנוגע לכל התגליות המדעיות שהתחדשו ומתגלים בשנים האחרונות, שתכליתם ומטרתם להוסיף בכבודו של הקב"ה, על ידי זה שמנצלים אותם לעניני קדושה, תורה ומצוותיה{{הערה|שיחת מכ"ד כסלו תשנ"ב}}.


"אין המדע מהווה סתירה לדת. אני מבסס קביעה זו על התגליות המדעיות החדישות ביותר.לפני כמאה וחמשים שנה חשבו שמדעי הטבע הן אמיתות מוחלטות. קנט ואיינשטיין הוכיחו שלא כך הדברים, היינו שהמדע לא יוכל לעולם לקבוע אמת מוחלטת...בזמנו של הרמב"ם סברו המדענים כי הם הגיעו אל האמת המוחלטת. לעומת זאת כיום, טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, כי אין הם יודעים את האמת המוחלטת."{{הערה|מ"יחידות" של אחד הפרופסורים - נדפס באמונה ומדע עמ' 143}}
הרבי תמך בדעה כי אין המדע מהווה סתירה לדת. ובסס קביעה זו על התגליות המדעיות החדישות ביותר. ב'[[יחידות]]' עם אחד הפרופסורים{{הערה|נדפס באמונה ומדע עמ' 143}}, אמר הרבי כי לפני כמאה וחמשים שנה חשבו שמדעי הטבע הן אמיתות מוחלטות, אך קנט ואיינשטיין הוכיחו שלא כך הדברים, כלומר שהמדע לא יוכל לעולם לקבוע אמת מוחלטת, ובזמנו של הרמב"ם סברו המדענים כי הם הגיעו אל האמת המוחלטת. לעומת זאת כיום, טוענים מדענים בסורבון, בברלין, באוניברסיטת קולומביה ועוד, כי אין הם יודעים את האמת המוחלטת.


==ניגוניו==
==ניגוניו==
{{בוצע}} - הפסקה בסדר.
{{בוצע}} - הפסקה בסדר.
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
4,016

עריכות