441
עריכות
←תולדות חיים
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
'''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', ועוד).}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}. | '''הרבנית פריידא'''{{הערה|בכמה מקומות מובא שכינוייה היה פריידקע. (עיתון '[[האח]]' שנה רביעית גיליון 18, [[שמועות וסיפורים]] חלק ב', ועוד).}} נולדה בשנת [[תקכ"ד]], לאביה [[אדמו"ר הזקן]] ולאמה [[הרבנית סטערנא]]{{הערה| נולדה הראשונה לאחר חתונת הוריה, ב[[י"ב מנחם אב]] [[תק"כ]].}}. | ||
השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר' שניאור זלמן. {{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}} | השם '''פריידא''' ניתן לה על שם דודתו זקנתו של ה[[אדמו"ר הזקן]] - אחות זקנו ר' [[שניאור זלמן (סב אדמו"ר הזקן)|שניאור זלמן]]. {{הערה|[[עטרת מלכות]], בפרק הרבנית פריידא.}} | ||
בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו]] בן רבי מרדכי קלוצקר.{{הערה| [[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}} | בעלה היה [[אליהו (חתן אדמו"ר הזקן)|רבי אליהו]] בן רבי מרדכי קלוצקר.{{הערה| [[שלשלת היחס]] שלפני ה[[היום יום]]. וכן בספר [[בית רבי]] פרק כ"ד, מביא מיומן החבריא קדישא את חתן [[אדמו"ר הזקן]] (בעל ביתו הרבנית פריידא) בשם רבי אליהו בן רבי מרדכי.}} | ||
[[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] בגוף של אשה.{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}} | [[אדמו"ר הזקן]] התבטא עליה כי נשמתה היא מעלמא דדוכרא, רק שמסיבה מסויימת התלבשה ה[[נשמה]] בגוף של אשה.{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמוד מ"ו.}} | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
===בילדותה=== | ===בילדותה=== | ||
הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל שבת אחר התפילה, חסידות. כשאחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים.{{הערה| שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}} | הרבנית פריידא הייתה חביבה מאד על אביה [[אדמו"ר הזקן]]. והוא היה אומר בפניה כל שבת אחר התפילה, [[חסידות]]. כשאחיה - [[אדמו"ר האמצעי]] - היה רוצה לברר ענין בחסידות, היה מבקש ממנה שתשאל את אביהם ו[[אדמו"ר האמצעי]] היה מתחבא ושומע את הדברים.{{הערה| שלפעמים היה אביו מונע מלגלות לו חסידות, בכדי להגדיל את צימאונו. ([[בית רבי]] חלק א’, פרק כ"ד. בחלק בנותיו של רבינו, בהערה הראשונה).}} | ||
פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. | פעם אחת, ביקש ממנה [[אדמו"ר האמצעי]], שתבקש מאביהם שיאמר לה חסידות אודות ד’ [[בגדי כהונה]], וכך היה. כאשר בא [[אדמו"ר הזקן]], ביקשה ממנו והסכים, ואמר על ג’ בגדי כהונה, אך את ה[[אבנט]] לא הזכיר. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט. | [[אדמו"ר האמצעי]] הרגיש שעוד מעט אביו ילך, ועדיין לא דיבר אודות האבנט. בראותו זאת, פשט את ה[[גרטל]] שלו וזרקו לרגלי אחותו, כדי שתיזכר ותבקש מ[[אדמו"ר הזקן]] לדבר גם עליו. וכן היה, כאשר ראתה הרבנית פריידא את קצה האבנט, אמרה אל אביה: עדיין לא אמרת לי על האבנט. | ||
אך [[אדמו"ר הזקן]] {{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]],}} אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד | אך [[אדמו"ר הזקן]] {{הערה|שמסתמא ראה את ה[[גרטל]],}} אמר: "כנראה שאחיך דוב מתחבא תחת המיטה שלך ושומע את התורה ודברי החסידות אשר אני אומר לך. צא בערל! צא!",{{הערה|כך כינה [[אדמו"ר הזקן]] את בנו.}} ולא המשיך עוד{{הערה| [[שמועות וסיפורים]] חלק ב’.}}. | ||
===בנערותה=== | ===בנערותה=== | ||
כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה אמה, [[הרבנית סטערנא]] | כשגדלה הרבנית פריידא, מסרה לרשותה אמה, [[הרבנית סטערנא]], את כל בית התבשיל, והיא הייתה מבשלת{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב'.}}. | ||
בהקשר לזה מסופר,{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב’.}} שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה. | בהקשר לזה מסופר,{{הערה|[[שמועות וסיפורים]] חלק ב’.}} שפעם אחת הגיע אל [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[שלמה מקרלין]], ולכבודו רצתה [[הרבנית סטערנא]] בעצמה לבשל. אך בתה הרבנית פריידא טענה, שמכיוון שהיא מבשלת תמיד, כי אימה מסרה לרשותה את בית התבשיל, על כן זכותה לבשל גם עתה. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
===לאחר הסתלקותה=== | ===לאחר הסתלקותה=== | ||
ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על | ב[[האדיטש]], היה שמש שהשגיח על ה’[[אוהל]]’, ושמו ר’ חיים מאיר, הוא היה חרש באוזן אחת. | ||
ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו | ומעשה שהיה - כך היה. פעם הגיע אליו [[פדיון נפש]] דחוף, והוא מיהר להכניסו ל’[[אוהל]]’, ובחפזו שכח להקיש תחילה בדלת. ואז לפתע מצא את עצמו מחוץ ל’[[אוהל]]’, מוטל על הארץ... | ||
בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו השמש, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו.{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}} | בלילה ראה ר’ חיים מאיר בחלומו את הרבנית פריידא, שאמרה לו: חיים מאיר, היתכן להיכנס מבלי להקיש בדלת? הלא נשמות מגיעות לכאן! וסיימה: חסידים הרי אינם מאמינים בחלומות, אז יהיה לך סימן. מיד כשניעור משנתו השמש, הגיחה דבורה שזממה לו באוזן, ומאז נשאר חרש באוזן זו.{{הערה|[[לשמע אוזן]] עמוד 23.}} | ||