4,016
עריכות
←שיטות הפוסקים: הגהה
(הגהה) |
(←שיטות הפוסקים: הגהה) |
||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
==שיטות הפוסקים== | ==שיטות הפוסקים== | ||
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]], [[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}. | *'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]], [[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}. | ||
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין | *'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מתרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}. | ||
עיקר המחלוקת בין רבנו תם לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]], ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הנראית שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני נראין שלוש כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שכבר לפני זמן זה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע{{הערה|שם=סינגאווי}}. | עיקר המחלוקת בין רבנו תם לגאונים הוא על האם יש להסתמך על המציאות בעניין הקביעה של [[שקיעת החמה]] ו[[צאת הכוכבים]], ר"ת סובר שיש עוד שקיעה לאחר השקיעה הנראית שהיא השקיעה האמיתית על אף שבמציאות כבר לפני נראין שלוש כוכבים בינונים ברקיע, בעוד הגאונים סוברים שיש להתחשב במציאות שכבר לפני זמן זה ישנם ג' כוכבים בינונים ברקיע{{הערה|שם=סינגאווי}}. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
כמו כן, ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]], אולם ב[[חסידות חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני ב[[פסקי הסידור]], על פי המסורת החב"דית ש[[פסקי הסידור]] נכתבו אחרי ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}. | כמו כן, ישנם רבים שנוהגים כפי פסקו הראשון של [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]], אולם ב[[חסידות חב"ד]] פוסקים כפי הפסק השני ב[[פסקי הסידור]], על פי המסורת החב"דית ש[[פסקי הסידור]] נכתבו אחרי ה[[שולחן ערוך]]{{הערה|ראה ליקוטי שיחות חלק י"א עמ 246}}. | ||
==סוף זמן [[תפילת מנחה]]== | ==סוף זמן [[תפילת מנחה]]== | ||
ב[[מסכת ברכות]] נאמר{{הערה|כ"ו, א}} אודות [[תפילת מנחה]], כי "תפילת מנחה - עד הערב". [[רש"י]] פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, ה[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] ו[[הגר"א]], שהכוונה היא עד ל[[שקיעת החמה]]{{הערה|משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ}}. | ב[[מסכת ברכות]] נאמר{{הערה|כ"ו, א}} אודות [[תפילת מנחה]], כי "תפילת מנחה - עד הערב". [[רש"י]] פירש "שחשכה", וכך פסקו הטור, ה[[שולחן ערוך]], [[הרמ"א]] ו[[הגר"א]], שהכוונה היא עד ל[[שקיעת החמה]]{{הערה|משנ"ב סי' רלג ס"ק יד, וערוה"ש ס"ז-ט. פסקי תשובות שם ס"ק ו, וש"נ. שו"ת יחוה דעת ח"ה סי' כב. שו"ת אור לציון סי' כ. אשי ישראל פכ"ז ס"ו, וש"נ}}. | ||