כגוונא: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 45 בתים ,  8 בינואר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:
| מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל"ה
| מקור = [[ספר הזוהר]] שמות קל"ה
}}
}}
'''כגוונא''' זה קטע [[תפילה]] הלקוח מ[[ספר הזוהר]] הנאמר בתפילת מעריב של [[שבת]].
'''כגוונא''' הננו קטע [[תפילה]] הלקוח מ[[ספר הזוהר]] הנאמר קודם [[תפילת ערבית]] של [[שבת]].
==מקורו==
==מקור==
המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה ב[[תפילה]], הוא ב[[סידור]] ה[[אריז"ל]] ל[[רבי אשר מבורדי]],{{הערה|נדפס בשנת [[תקמ"ח]]}} החסיד הרב דוד לייקוש סיפר שבילדותו היה באכסניה בה שהה [[הבעל שם טוב]], ומנפי שלא היה אז עשרה למניין אמר [[הבעש"ט]] במקום "[[ברכו]]" את "כגוונא".{{הערה|בטאון צפונות, מס' ט"ז, עמ' ק"א}}
המקור הקדום ביותר לאמירת קטע זה ב[[תפילה]], הינו ב[[סידור]] [[האריז"ל]] ל[[רבי אשר מבורדי]]{{הערה|נדפס בשנת [[תקמ"ח]].}}. כמו כן, מסופר{{הערה|על פי עדות החסיד הרב דוד לייקוש.}}, שכאשר [[הבעל שם טוב]] שהה באכסניה, ומפני שלא היה אז עשרה למניין אמר [[הבעש"ט]] במקום "[[ברכו]]" את "כגוונא"{{הערה|בטאון צפונות, מס' ט"ז, עמ' ק"א.}}.
 
[[המגיד ממזריטש]] בחודש [[אלול]] אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור "[[לדוד ה' אורי וישעי]]" ולחלק את "כגוונא".{{הערה|אוהב ישראל, עמ' קנג}}


[[המגיד ממזריטש]] בחודש [[אלול]] אמר לחלק מתלמידיו להגיד את מזמור "[[לדוד ה' אורי וישעי]]" ולחלק את "כגוונא"{{הערה|אוהב ישראל, עמ' קנג.}}.
[[אדמו"ר הזקן]] הכניס קטע ל[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בשנת [[תקע"ו]].
[[אדמו"ר הזקן]] הכניס קטע ל[[סידור אדמו"ר הזקן|סידורו]] בשנת [[תקע"ו]].
==עניינו==
==עניינו==
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|סידור עם דא"ח, דף קסח {{*}} ספר המאמרים של אדמוה"ז תקס"ח, עמ' קמט.}} מבואר שקטע "כגוונא" זה, מגלה את סודות הפעולות האלוקיות שמתרחשות ב[[שבת]], שהם חמש פעולות כלליות:א. בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח אלוקי אחד, ב[[שבת]] פועלים כמה כוחות אלוקיים, ב. ב[[שבת]] ה[[עולם]] הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה, ג. [[הקב"ה]] ב[[שבת]] יורד ומתקרב לתוך ה[[עולם]] הגשמי, ד. ב[[שבת]] כוחות ה[[טומאה]] מסתלקים מהעולם, ה. בני ישראל זוכים ב[[שבת]] ל[[נשמה]] חדשה.
ב[[תורת החסידות]]{{הערה|סידור עם דא"ח, דף קסח {{*}} ספר המאמרים של אדמוה"ז תקס"ח, עמ' קמט.}} מבואר, אשר קטע "כגוונא", מגלה את סודות הפעולות הא-לוקיות שמתרחשות ב[[שבת]], שהם חמש פעולות כלליות:


#בשונה משאר הימים שבהם פועל כוח אלוקי אחד, ב[[שבת]] פועלים כמה כוחות אלוקיים.
#ב[[שבת]] ה[[עולם]] הגשמי מתעלה ונכנס לקדושה.
#[[הקב"ה]] ב[[שבת]] יורד ומתקרב לתוך ה[[עולם]] הגשמי.
#ב[[שבת]] כוחות ה[[טומאה]] מסתלקים מהעולם, ה. בני ישראל זוכים ב[[שבת]] ל[[נשמה]] חדשה.
==מנהגים==
==מנהגים==
ב[[חב"ד]] נהוג להפסיק בית קטע "כגוונא" ל"[[ברכו]]" וללמוד בזמן הזה [[חסידות]], {{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ו'פ"ח}} במקומות רבים נהוג שאין אומרים את "כגוונא" ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]] (אולם ה"מטה אפרים" מביא  שיש לאומרו גם ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|סימן תקפ"ב, סעיף ב'}}), אם זאת ב[[חב"ד]] נהוג לאומרו גם ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]],{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד, עמ' סג}} וכך הוא המנהג בחסידויות אחרות.
ב[[חב"ד]] נהוג להפסיק בין קטע "כגוונא" ל"[[ברכו]]", וללמוד בזמן הזה [[חסידות]]{{הערה|אגרות קודש, ט"ז, ו'פ"ח.}}. במקומות רבים נהוג, שאין אומרים את "כגוונא" ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]. וכן מביא ה"מטה אפרים", שיש לאומרו גם ב[[ראש השנה]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|סימן תקפ"ב, סעיף ב'.}}. אך עם זאת, ב[[חב"ד]] נהוג לאומרו גם ב[[יום טוב]] שחל ב[[שבת]]{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד, עמ' סג.}} וכך הוא המנהג בקהילות אחרות.
 
ב[[חב"ד]] נהוג להוסיף גם לכגוונא את הקטע "ולומר" וכן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, הוא אומר את קטע "ולומר" במקום "[[ברכו]]".{{מקור}}


כמו כן, ב[[חב"ד]] נהוג להוסיף גם ל"כגוונא" את הקטע "ולומר", וכן במקרה שאדם מתפלל ביחיד, צריך לומר את קטע "ולומר" במקום "[[ברכו]]".
{{הלכה}}
{{הלכה}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
4,016

עריכות