זמן השקיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 53 בתים ,  6 בינואר 2021
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 3: שורה 3:
'''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]].
'''זמן שקיעת החמה''' הינו [[מחלוקת]] פוסקים, בעניין זמן [[שקיעת החמה]].
==מקורו==
==מקורו==
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'}} מובא שזמן "[[בין השמשות]]" הוא נחשב כחצי יום וחצי לילה, בהמשך הגמרא מביא שזמן "בין השמשות" מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]" שאז פני המזרח מאדימים, החלק התחתון ברקיע השחיר, אולם החלק העליון עדיין מאיר, [[רבי יוסי]] סובר שזמן "בין השמשות"  הוא זמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ואי אפשר לדעת מתי הוא בדיוק, [[רבי נחמיה]] מביא שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הרמל ולרדת ממנו בחזרה}}
ב[[גמרא]] ב[[מסכת שבת]]{{הערה|ל"ד,עמ' ב'}} מובא שזמן "[[בין השמשות]]" נחשב כחצי יום וחצי לילה. בהמשך הגמרא מביאה שזמן "בין השמשות", מתחיל לאחר "[[שקיעת החמה]]", שאז פני המזרח מאדימים והחלק התחתון ברקיע השחיר, אך עם זאת, החלק העליון עדיין מאיר. [[רבי יוסי]] סובר, שזמן "בין השמשות"  הינו הזמן שבו לוקח לאדם לקרוץ בעינו, ובלתי אפשרי לדעת, מתי הוא בדיוק. לעומת זאת, [[רבי נחמיה]] מביא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך של חצי מיל.{{הערה|בהמשך ה[[גמרא]] מובא ש"חצי מיל" זה הזמן שלוקח לעלות לראש הר הרמל ולרדת ממנו בחזרה.}}.


במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
במשך השנים נחלקו פוסקים רבים אודות הזמן המדויק בו מתרחש "בין השמשות".
==שיטות הפוסקים==
==שיטות הפוסקים==
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37}}סברו שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר, לאחר מכן מתחיל זמן "בית השמשות" שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל18 דקות) ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד.{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}
*'''שיטת הגאונים:''' ה[[גאונים]] [[רבי שרירא גאון]] ו[[רב האי גאון]]{{הערה|הובאו דבריהם בשו"ת מהר"ם אלאשקר סי' צו ובספר גנזי קדם ח"ה עמ' 37.}} סברו, שזמן "שקיעת החמה" הוא הזמן שבו ה[[שמש]] שוקעת, עד שנעלמת מעין האדם ואינה נראת יותר. לאחר מכן, מתחיל זמן "בית השמשות", שהוא מהלך שלוש רבעי מיל (בין 13 וחצי דקות ל-18 דקות), ואז מתחיל "[[צאת הכוכבים]]". כשיטה זאת סוברים [[רש"י]], [[הרי"ף]],[[הכוזרי]], [[רב סעדיה גאון]], [[המהר"ם מרוטנבורג]], [[הרמב"ם]] ועוד{{הערה|הובאו ב[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאתסובריפ, [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד.{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}
*'''שיטת רבינו תם:''' [[רבינו תם]] סובר, שיש שקיעה נוספת לאחר השקיעה הנראית לאדם, שאותה אין אדם רואה, שאז מתחיל זמן "בין השמשות", וזמנה הוא מהלך שלוש מילין ורביע (בין 58 דקות ל-78 דקות), ולאחר מהלך שלוש ורבעי מילין מרחש "[[צאת הכוכבים]]"{{הערה| ספר הישר סי' רכא, תוס' בשבת לה. ובפסחים צד.}} לאחר שהחשיכו השמים. כשיטה זאת סוברים [[הריטב"א]], [[הרמב"ן]], [[הרשב"א]] ועוד{{הערה| הפוסקים המובאים כאן כבר הובאו בספר מנחת כהן (מאמר א' פרק ג'), וראה עוד בספר הזמנים בהלכה (פרק מב אות י) שם נקבצו רבים מהראשונים הסוברים כשיטת רבינו תם}}.
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין.{{הערה|ספר היראים, סי' רעד}}
*'''שיטת היראים:''' שיטה נוספת היא, שזמן "בין השמשות" הוא מהלך שלוש רבעי מיל לפני שקיעת החמה הנראית לעין{{הערה|ספר היראים, סי' רעד.}}.
===שיטת אדמו"ר הזקן===
===שיטת אדמו"ר הזקן===


4,016

עריכות